תא"מ 4043-01-13

בתיק שלפניי, הקבוע לשמיעת ראיות הצדדים (לאחר שדיון הוכחות קודם נדחה בהסכמה), לאחר שמונה מומחה מוסכם מטעם ביהמ"ש על פי הסכמות הצדדים ולאחר שהונחה לפניי חוות דעתו של המומחה המוסכם שמונה - מבקשת התובעת שכנגד לתקן את כתב תביעתה שכנגד, להגדיל את סכום התביעה שכנגד ולבסס תביעתה החדשה על חוות דעת חדשה שצורפה.

הנתבע שכנגד – התובע בתביעה השטרית המקורית ממנה תחילתו של ההליך – מבקש לדחות את הבקשה הן נוכח הוראות תקנה 130(ג) לתקסד"א, הן נוכח שינוי והרחבת החזית והעילות הכלולים בבקשה, הן בשים לב להצהרות התובעת שכנגד בשלב הישיבה המקדמית כאן, והן נוכח השלב המתקדם בו הוגשה הבקשה.

לאחר ששקלתי את הדברים אני רואה לנכון לדחות את הבקשה, ולאמץ את עמדת המשיב במלואה, ואפרט עמדתי בעניין -

ראש וראשון ראוי להבהיר כי במסגרת ההליכים כאן, ומשניתנה למבקשת הרשות להתגונן כנגד תביעתו השטרית של המשיב הגישה המבקשת כתב תביעה שכנגד בו כללה טענות ביחס לליקויי בניה בדירתה (ובחלקי הבניין השייכים למבקשת), אשר נבנו יש לציין על ידי המשיב, וזו צירפה לתביעתה האמורה חוות דעת מהנדס לתמיכה בטענותיה. על פי חוות הדעת האמורה נאמדו שווי ליקויי הבניה בחלקים האמורים סך כולל של 58,558 ₪, כולל מע"מ).

במהלך ישיבה מקדמית שהתקיימה בתיק זה הצהירה המבקשת לפרוטוקול כי משיקולי סמכות של מותב זה, מבקשת היא להעמיד את תביעתה שכנגד על הסך של 50,000 ₪, וניתנו הוראות להשבת אגרה ששולמה ביתר בשים לב להצהרתה.

בנוסף, הגיעו הצדדים, במהלך הישיבה האמורה, להסכמה ולפיה ימונה מומחה מוסכם מטעם ביהמ"ש לבחינת טענות המבקשת בנוגע לליקויי הבניה. ביהמ"ש מינה בהתאם מומחה מוסכם, וזה ערך ביקור בבית, הגיש חוות דעת מטעמו, והצדדים הודיעו לתיק ביהמ"ש כי החלו בביצוע תיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה המוסכם ולהנחיותיו.

בשים לב להודעת הצדדים כאמור ולבקשות הצדדים נדחה מועד ההוכחות שנקבע בתיק, והצדדים ביקשו לעדכן בשים לב למגעים המתנהלים ביניהם לסיום הסכסוך בכללותו, בין היתר בשים לב לחוות הדעת המוסכמת.

בהגיע העת למסור דיווח לתיק ביהמ"ש בנוגע למו"מ שבין הצדדים הגישה המבקשת הודעה לתיק בדבר גוויעתם של הליכי המו"מ ללא הסכם, ועוד האריכה ופירטה את ההתדרדרות במערכת היחסים שבין הצדדים, התדרדרות שמהודעותיה עולה כי נובעת בין היתר מזימון מומחה נוסף מטעמה לבחינת הליקויים האמורים וליקויים נוספים. להודעה האמורה צירפה התובעת חוות דעת חדשה בנוגע לליקויי בניה בביתה ובבניין בכללותו, ומשהובהר כי אין להגיש חוות דעת נוספות לתיק לאחר מינוי מומחה מוסכם ונקבע מועד חדש לשמיעת הראיות בשים לב לכשלונו של המו"מ – הונחה לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה שכנגד שעל הפרק.

אבהיר בפתח הדברים כי כטענת המשיב בתגובתו – אכן הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת חוות דעת בתיק עומדת בסתירה להסכמת הצדדים הבאה לידי ביטוי בהסכמתם למינוי מומחה מוסכם. מינוי מומחה מוסכם, כלשון תקנה 130(ג) לתקסד"א מהווה למעשה מתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים בין היתר בנוגע לויתור על חוות דעת קודמות ועל הזכות להגשת חוות דעת חדשות לתיק ביהמ"ש.

יוצא אם כן, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה שלפניי אינה אלא בקשה לבטל את ההחלטה המורה על מינוי מומחה מוסכם (לאחר שחוות דעתו כבר הוגשה לתיק ביהמ"ש ומאמצת חלק בלתי מבוטל מטענות המבקשת עצמה כפי שעלו קודם לכן) - החלטה שניתנה לאחר שנשמעו טענות הצדדים והצהרותיהם לפרוטוקול ולאחר שניתנה להם הזכות לטעון בעניין. בהתאמה מצויה הבקשה (לביטול החלטה) מחוץ לתחום סמכותו של ביהמ"ש כאן המוסמך לבטל אך ורק החלטות הניתנות על ידו במעמד צד אחד.