תא"מ 40365-01-14 בית פרטי לאירועים בע"מ ואח' נ' שרעבי ואח'

במסגרת "הודעה על הגשת חומר ראיות מטעם הנתבעים" הגישו הנתבעים, ללא נטילת רשות בית המשפט ומחוץ לסדר הגשת הראיות שנקבע, תעודת עובד ציבור שעניינה – העדר רישיון עסק לעסק התובעת בתקופה הרלוונטית וכן הגבלה ברישיון העסק על מספר האורחים, בשונה מטענת התובעת לעניין התאמת המקום להיקף האורחים המבוקש.

התובעת מתנגדת להגשת המסמך בעיתוי זה, וטוענת לאיחור בהגשתו, כמו גם להרחבת חזית באמצעותו.

דין ה"הודעה" להידחות, ואין להתיר הגשת המסמך בשלב זה.

מדובר בהליך בסדר דין מהיר, אשר בו חומר הראיות כולו אמור להיות מוגש, בהעדר החלטה אחרת של בית המשפט, 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון, ובענייננו – עד 15.7.2014. אין מדובר במסמך שלא ניתן היה להשיגו, בשקידה ראויה, במועד שנקבע לכך, שכן תנאי רישיון העסק (או הטענה להיעדרו) במועד החתונה המתוכננת – ודאי אינם חידוש שנולד בתקופה האחרונה.

זאת ועוד. הבקשה (או, למעשה, ה"הודעה") לא לוותה בתצהיר שבו יפרטו הנתבעים אילו "מאמצים" עשו לקבל את המסמך במועד המחויב בדין, ומדוע לא הצליחו בכך. למעשה, נראה כי השינוי היחיד שחל לעניין זה הוא בעובדת ייצוגם של הנתבעים, שהביאה אותם לנסות ולערוך "מקצה שיפורים" אסור בראיותיהם.

אציין עוד, כי בכתב ההגנה או בכתב התביעה שכנגד לא עלתה כל טענה לעניין העדרו של רישיון עסק, ועל כן אני מוצא טעם רב בטענת התובעת לשינוי חזית, ויובהר כבר כעת כי לא יותר כל שינוי חזית או הרחבתה.

הנתבעים מצביעים על העובדה שלתובעת ניתנה רשות להגיש תצהיר נוסף מטעמם לאחר סיום הבאת הראיות. אולם מעמדת הנתבעים לעניין זה נשמטה העובדה, כי חרף החלטה ברורה ומפורשת המורה להם להשיב לבקשה לצירוף תצהיר – הם לא הגישו תגובה במועד שנקבע, ומשכך – ניתנה החלטה ללא תשובתם. כאשר הגישו את התגובה התברר, כי זו הוגשה שלא על פי הוראות תקנות סד"א (לעניין מספר העמודים המותרים להגשה בפקסימיליה).

הטענה שלפיה "הפרוצדורה אינה חזות הכל" היא, כמובן, נכונה, אולם אין להתיר מצב שבו עושים בעלי הדין כרצונם, מתעלמים מהוראות הדין ומהחלטות בית המשפט, ומכשירים התנהלות דיונית החורגת מדרישות הדין בטענה שלפיה "הפרוצדורה איננה מיטת סדום". יש להקפיד על קיום הוראות הפרוצדורה, ולהתיר חריגה ממנה במקרים מתאימים, כאשר החריגה אינה נובעת מהזנחה של בעלי הדין או מהחלטה מודעת שלהם, כבענייננו, ואין להשלים עם מצב שבו הפרוצדורה הופכת למרמס, בבחינת "הלכה ואין מורין כן".