תא"מ 40308-11-16 אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' רחמים ואח'

לפניי תביעה כספית ע"ס 34,297 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 4,308 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 16.6.16.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים. לאחר הדיון הנתבעים הגישו סיכומי טענות בכתב, והתובעת ויתרה על הגשת סיכומים (לא הגישה אותם בפועל), כאשר בהחלטה בתום הדיון הובהר שהגשת הסיכומים היא בבחינת רשות וצד שלא יגיש סיכומים הדבר לא יפעל לחובתו.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

מצאתי לקבוע כי נהגת רכב התובעת נושאת ב- 70% מהאחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, ואילו נהג רכב הנתבעים נושא ב- 30% מאותה אחריות. אין למעשה חולק כי מדובר בפגיעת חזית רכב הנתבעים באחורי רכב התובעת (וממוקדי ומצורות הנזקים בתמונות שהוצגו אני מסיק שברגע התאונה רכב התובעת היה כולו לפני רכב הנתבעים). המחלוקת היא בשאלה העיקרית, מה קדם לפגיעה זו: האם קדמה לה סטייה של רכב התובעת מנתיב שמאלי לתוך נתיב רכב הנתבעים (כגרסת הנתבעים) או האם מדובר היה אך בעצירת פתאום של רכב התובעת, שנבעה מהתנהגות של רכב אחר בכביש (כגרסת התובעת). בהתחשב בגרסאות ובעדויות המנוגדות, בהתחשב בסוג הפגיעה (חזית-אחור) וגם בהיעדר כל ראיה אובייקטיבית, מצאתי שראוי לחלק האחריות, כאמור לעיל. בנסיבות, נתתי משקל גדול יחסית, הן לכך שהנהגת העידה שלא ציפתה לכל התנצלות מהנהג (באופן מעורר סימני שאלה לכאורה), והן לכך שהנהגת אישרה כי הייתה במגמה של סטייה ימינה ובלימה, מגמה שתואמת במידת מה את עדות הנהג, פרט לחלק המבדיל עליו עומדת הנהגת, כי נהגה עובר לתאונה בנתיב הימני ביותר (וכאמור לא הוצג תצלום זירה כדי לבחון איך נראים הנתיבים ואף השול שנזכר בדברי הנהגת). לקחתי בחשבון גם את העובדה שהנהג הגיש תביעה משפטית נפרדת משלו על הפסדיו (בתא"מ 29736-09-17) – שהצדדים הסכימו שהכרעתי כאן בשאלת האחריות תחייבם גם בה – דבר שמלמד בנסיבות (באופן מסוים לפחות) על אמונתו הגדולה בגרסתו ועל רצינותו.

כפי שמסרתי לב"כ הצדדים במהלך הדיון, היה ראוי שיוגש תצלום של זירת התאונה (ולמצער תרשים שלה), שבנסיבות אפשר שהיה בה כדי לשפוך אור על הדברים וגם כדי לסייע בהתרשמות ממהימנות העדויות, ומדובר במקרה שמעלה גם את שאלת המהימנות.

בתביעה העיקרית

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 10,289 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 17.11.16 ועד יום התשלום המלא בפועל.