תא"מ 40244-01-17 פרץ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.7.16.

2. לטענת התובע, עת נסע בנתיבו, הגיח רכב הנתבעות ופגע בו מאחור.

3. לטענת הנתבעת, רכבה נסע בנתיבו כדין, כאשר לפתע הגיח התובע בחוסר זהירות עקף את רכב הנתבעת, תוך נסיעה על קו הפרדה רצוף, וגרם לתאונה ברשלנותו המלאה.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה פנה מכביש ירושלים תל אביב, לכביש הנוסע לכיוון בית שמן. לאחר כשתיים שלוש דקות נסיעה בנתיב הימני חש פתאום נגיחה מאחור והבחין שאוטובוס פגע ברכבו. התובע האיץ את מהירות נסיעתו על מנת לברוח מהאוטובוס, והמשיך בנסיעה בחפשו שוליים לעצור בהם. התובע עצר רכבו בשוליים 300-400 מטר לאחר קרות התאונה. לאחר התאונה, שאל אותו נהג האוטובוס מדוע האט את רכבו והתובע שאל אותו האם בשל כך פגע בו ומדוע לא שמר מרחק. בחקירתו הנגדית הודה התובע כי האט מהירות נסיעתו על מנת לבחון את שלטי הדרך. התובע הכחיש גרסת הנתבעת לפיה סטה למסלול נסיעת רכב הנתבעת וטען שנסע בנתיב הימני כל העת.

5. הנהג ברכב הנתבעת העיד בפני ולגישתו נסע בנתיב הימני בכביש לכיוון בית שמן אשר היה פנוי לחלוטין. לפתע רכב התובע עקף את רכבו משמאל בעוברו על אי תנועה ונעצר באמצע הכביש. נהג האוטובוס בלם אך בשל המרחק הקצר לא היה באפשרותו לברוח או למנוע את התאונה. לאחר המכה המשיך רכב התובע עוד כ 300 מטר קדימה. נהג האוטובוס הודה כי פגע ברכב התובע מאחור בעת שזה היה כמעט בעצירה מוחלטת. רק במהלך חקירתו הנגדית הודה נהג האוטובוס כי לא הבחין ברכב התובע מגיח משמאל ובעת שהבחין בו רכב התובע כבר היה מולו במרכז הכביש, אך הוא משער שהרכב הגיע משמאל. הנהג נשאל האם שוחח עם המדריך ביחס לתאונה לאחר שארעה והכחיש זאת בתוקף.

המדריך שנסע ברכב הנתבעת טען שהבחין ברכב התובע חותך אי תנועה ועוקף משמאל את רכב הנתבעת. התובע נסע עוד כמה מטרים לאחר התאונה ונעצר. המדריך טען שהבחין במתרחש ממקום מושבו במושב המדריך ליד הנהג וכי אוטובוס מלא נוסעים לא היה באפשרותו לעצור במצב דברים זה. בנוסף, שיער שהתובע כנראה התבלבל בדרך ולכן פנה בדרך זו. המדריך הציע לנהג לכתוב מייד לאחר התאונה את אשר אירע וכך עשו. המדריך הודה שדיבר עם הנהג על התאונה וכי הם שחזרו את האופן בו ארעה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של התובע וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובע והיא מהימנה עלי. יתרה מכך, עדותו נתמכה דווקא בעדותם של עדי הנתבעת. שכן התובע הודה שהאט את רכבו על מנת להבחין בשלטים ואז ארעה התאונה ולאחר מכן הנהג צעק עליו והטיח בו מדוע האט את רכבו. גם בעדותו בפני ציין הנהג במסגרת עדותו הראשית שהרכב שלפניו הגיע כמעט לעצירה מוחלטת ואז פגע בו מאחור. בנוסף, הודה הנהג שלא הבחין מאין הגיע רכב התובע וכי הוא רק משער שהגיח משמאלו, קרי כלל לא טען בצורה פוזיטיבית שרכב התובע עקף רכבו משמאל. מכאן שעדות התובע לפיה נסע בנתיב הימני האט רכבו ואז נפגע ע"י אוטובוס שנסע מאחוריו הוכחה. באשר לעדותם של הנהג והמדריך הרי שנראה כי מדובר בעדויות מתואמות ואין בתרשומת שנערכה מייד לאחר התאונה בכדי להוכיח שתיאום זה לא נעשה כבר אז. בנוסף, מהימנות הנהג נפגמת בכך שהמדריך הודה ששיחזרו את אופן קרות התאונה בעוד הנהג הכחיש זאת מכל וכל. בנוסף, יש להטיל ספק בעדות המדריך לפיה הבחין ברכב התובע עוקף את האוטובוס משמאל ממקום מושבו, בשעה שהנהג עצמו הודה שלא הבחין בכך מאחר והדבר היה פתאומי כל כך לטענתו. גם תמונות הנזק מעידות על פגיעה מאחור, אשר מעידה כי רכב התובע נסע לפני רכב הנתבעת, האט מהירותו ורכב הנתבעת פגע בו.

7. הואיל והתאונה ארעה בעת שרכב הנתבעת לא שמר מרחק מרכבו של התובע אשר נסע לפניו, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.