תא"מ 40170-08-11 מדינת ישראל נ' סבוריאן

בדיון מיום 6.7.15, הוריתי על ביטול פסק הדין מיום 2.2.12 מחובת הצדק. בדיון זה נשמעו גם עדויות הצדדים לגופה של התביעה, כאשר הוסכם כי תצהיר הנתבע מיום 12.4.15,הנלווה לבקשת הנתבע לביטול פסק הדין, ישמש כתב הגנה. מטעם התובעת העיד לפניי מר יניב הלוי. הנתבע העיד לפניי בעצמו. בתום הדיון סיכמו הפרקליטים את טענותיהם בעל-פה, והסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בתמונות הנזק לגחון רכב התובעת ת/1, בהודעה מטעם הנתבע מיום 10.12.08, וביתר הראיות, החלטתי לדחות את התביעה. לאחר שמיעת העדויות אין אני סבורה כי מי מהצדדים המעורבים בנידון, ביסס עדיפות ראייתית על פני הצד שכנגד והוכיח כי גרסתו העובדתית מסתברת יותר. לטעמי, בתום הדיון נותרו כפות המאזניים מעוינות. במצב כגון דא, נופלת ההכרעה על פי התשובה לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע. מדובר בתאונה שאירעה ביום 14.7.08. מר גבי גרוסמן, שהיה עד לפעולת הורדת רכב התובעת מגרר הנתבע, יחד עם מר יניב הלוי, לא יכול להתייצב למתן עדות, מסיבות רפואיות. מר הלוי והנתבע הציגו גרסאות שונות לחלוטין באשר למקום גרירת הרכב (בעוד מר לוי העיד כי הרכב נגרר למשרד בלילה, ובשעות הבוקר למוסך, העיד הנתבע כי גרר את הרכב בשעות הלילה במישרין אל המוסך). מר הלוי לא נכח במקום בו נפרץ הרכב, והגיע על פי הנטען, בשעות הבוקר למוסך. מר הלוי לא יכול היה לאשר או להכחיש בעדותו, כי רכב התובעת נגרר ממקום סלעי וייתכן כי פעולת גרירה זו, שהייתה מחויבת המציאות, ולא הורדת הרכב מהגרר, היא זו שגרמה לנזק בגחון הרכב. מר הלוי לא ידע לומר בעדותו באיזה מצב היה רכב התובעת לאחר אירוע הפריצה. אני קובעת, אם כן, כי לא הוכח לי, ולא שוכנעתי, כלל וכלל, כי הנזק הנתבע בתביעה, כולו או חלקו, הינו תולדה של הורדה רשלנית של רכב התובעת מגרר הנתבע. בהודעה נ/2 מיום 10.12.08 התריע הנתבע כי נוכח היות רכב התובעת במצב "פרקינג" עם הגה עקום, יכול להיגרם נזק בפעולת ההעמסה או בהורדת הרכב. חרף האמור, נתבקש הנתבע לגרור את הרכב למוסך, על כל הכרוך והנובע מכך. נראה אפוא כי התובעת מושתקת מלתבוע את הנתבע בגין כל נזק שנגרם לרכב בפעולת הגרירה. ממילא, לא השכילה התובעת להרים את הנטל הרובץ לפתחה להראות כי הנזק לגחון הרכב נגרם עקב הורדה רשלנית של הרכב מגרר הנתבע.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה. נוכח התוצאה אליה הגעתי כל צד יישא בהוצאותיו ובכלל זה בשכר העדים מטעמו.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ה, 23 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: