תא"מ 40106-06-16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בורוביץ ואח', תא"מ 57934-06-16 ש. שלמה רכב בע"מ נ' גרשון ואח'

1.לפניי שתי תביעות בסדר דין מהיר שאוחדו: האחת, תא"מ 40106-06-16 (להלן: "התביעה הראשונה") והשנייה, תא"מ 57934-06-16 (להלן: "התביעה השנייה").

עניינן של שתי התביעות הוא בנזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 19.12.2015, בין כלי רכב, תוצרת סיטרואן, מ"ר 69-714-13, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בתביעה הראשונה והנתבעת 2 בתביעה השנייה ונהוג בידי הנתבע 1 בתביעה השנייה (להלן: "רכב הסיטרואן") לבין כלי רכב, תוצרת קאיה, מ"ר 91-234-11, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה ובבעלות הנתבעת 2 בתביעה הראשונה והתובעת בתביעה השנייה (להלן: "רכב הקאיה") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזקים הנטענים.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ושני עדי ראייה נוספים מטעם התובעת בתביעה הראשונה והנתבעים בתביעה השנייה, שהיו ברכב הסיטרואן בעת התאונה.

4.בתום הדיון, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לרבות תמונות הצומת שהועברו לתיק לאחר הדיון, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג רכב הקאיה תעמוד על שיעור של 80% ואילו אחריותו של נהג רכב הסיטרואן תעמוד על שיעור של 20%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסת נהג רכב הסיטרואן, שבאופן כללי נתמכה בידי העדים שהיו עמו ברכב בעת התאונה (אך גרסת עדי הראייה הנוספים שהיו ברכב הסיטרואן אינה חפה מפגמים), ושהתיישבה עם מוקדי הנזק ונתוני הצומת בו ארעה התאונה, על פני גרסתו של נהג רכב הקאיה שהייתה בלתי משכנעת.