תא"מ 39983-12-12 נאמן נ' ניגרקר ואח'

לפני בקשה למתן רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה.

התביעה הוגשה עוד בשלהי שנת 2012, ומשכך – ראוי להזכיר בתמצית את השתשלשלות העניינים עד כה.

עניינה של התביעה חובות שהותירו המבקשים בקשר לנכס ששכרו מן המשיבה. כתב התביעה הוגש נגד המבקשים ונגד נתבע שלישי, ערב לחובות המבקשים.

בקשות שהגישה המשיבה למתן פסק דין בהעדר התגוננות נדחו במהלך שנת 2013 ובשנת 2014, לאחר ארכות שניתנו, נמחקה התביעה מחוסר מעש.

בהמשך חודשו ההליכים והוגשו בקשות רשות להתגונן.

המשיבה הגיעה להסכמה דיונית עם הנתבע השלישי בדבר מתן רשות להתגונן.

לאחר דחיות נוספות, בין השאר בשל אי איתורם של המבקשים, התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן בפברואר 2016 וב"כ המשיבה ביקש להגיש סיכומים בכתב.

מועד הגשת הסיכומים נדחה, לבקשת ב"כ המשיבה ובנסיבות שפורטו, ואלו הוגשו לפני ימים אחדים.

המבקשים טוענים כי הסכם השכירות נחתם רק עם המבקשת ועל כן יש לדחות את התביעה נגד המבקש. עוד נטען כי המבקש הוא ערב ואינו חייב, אך כי ערבותו פקעה וכי אין למשיבה כל עילת תביעה נגדו. בנוסף, נטען כי המבקשת שילמה את דמי השכירות במועד, באמצעות בתה של המשיבה, אך כי בנכס המושכר התגלו פגמים – ולאור הפרת ההסכם בקשר לכך, על ידי המשיבה, נאלצה המבקשת לבצע בנכס תיקונים על חשבונה והיא זכאית לקזז חלק מדמי השכירות בשל כך.

המשיבה טוענת, מנגד, כי המבקש היה צד להסכם וכי המחאות שקיבלה מהמבקשים חזרו בשל העדר כיסוי. בשל כך, נאלצה המשיבה לפנות את המבקשים מן הנכס וזאת רק לאחר שניתן נגדם פסק דין המורה על פינויים. המשיבה טוענת כי טענות ההגנה של המבקשים אינן מפורטות ונטענו בסתמיות. לפיכך, טוענת המשיבה, יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן וליתן למשיבה פסק דין על מלוא סכום התביעה.