תא"מ 39881-10-13 אבן-אור נ' מדינת ישראל – הרשות לאכיפה וגבייה

תביעה כספית, בגובה 30,500 ₪, שעניינה האופן בו יישם המרכז לגביית קנסות (להלן גם – "המרכז") את החלטת בית משפט זה (כב' השופט ד' חסדאי) בת"א 27805-02-12 לפיה עליו להשיב לתובע רכב שנתפס במסגרת הליכי גבייה תמורת סך של 7,000 ₪.

אלה העובדות הצריכות לעניין

1. התובע חב חובות כהגדרתם בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – "חוק המרכז לגביית קנסות"). במסגרת הליכי גבייה שנקט המרכז כלפי התובע, נתפס רכבו, מסוג פונטיאק גרנד פרי מ"ר 1409318 (להלן – "הרכב") והובל למחסן לצורך מכירתו.

    

   א. התביעה הראשונה

2. ביום 15.2.2012 הגיש התובע לבית משפט זה תביעה (ת"א 27805-02-12; להלן – "התביעה הראשונה"), בה עתר לשפותו בגין "אי חוקיות" תפיסת הרכב. בד בבד עם הגשת התביעה הראשונה הגיש התובע בקשה לצו עשה, שיורה לנתבעת להשיב לו את רכבו לאלתר.

    

3. ביום 16.2.2012 נתן בית המשפט (כב' השופט ד' חסדאי) החלטה במעמד צד אחד בבקשה למתן צו עשה, המורה להשיב את הרכב לתובע בתנאים הבאים: תשלום סך 7,000 ₪ במזומן למשיבה; מתן התחייבות להבטחת כל סכום נוסף שיתברר שהוא חב לנתבעת; צו מניעה ארעי האוסר על מכירת הרכב. בית המשפט אף הורה לנתבעת להודיע תוך 20 יום מהי יתרת חובו העדכנית של התובע, לאחר התשלום האמור.

    

   יצוין כי החלטה זו הייתה החלטה שניה מאותו יום. בהחלטה ראשונה התבקש התובע לצרף תצהיר לבקשתו.

    

4. התובע חתם על כתב ההתחייבות ביום 19.2.2012.