תא"מ 39803-02-13 גולדשטיין נ' קבסה

רקע וטענות הצדדים:

1. תיק זה נפתח כתביעה על סכום קצוב שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין חוב ע"ס 14,279 ש"ח עבור סחורה שסופקה לנתבע וכנטען לא שולמה על ידו. הנתבע הגיש בקשת רשת להתגונן ובתום הישיבה שהתקיימה במהלכה נחקר הנתבע על תצהירו, הוריתי על קבלת ההתנגדות. הצדדים נתבקשו להתאים כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר, התקיימה ישיבת הוכחות ביום 2.12.15 ולבסוף הוגשו סיכומים בכתב.

2. בין התובע שכנטען הינו הבעלים של בית העסק "טיסן חיפה", לבין הנתבע התקיימו יחסים עסקיים במהלכם רכש בית העסק "חוויה בשלט רחוק" שכנטען בבעלות הנתבע, סחורה בשווי כולל של 14,279 ש"ח בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות ולחשבוניות מס שהונפקו בסכומים שונים. על פי גרסת התובע, הסחורה סופקה לנתבע במלואה והנתבע מסר לו "על חשבון" שתי המחאות דחויות המשוכות מחשבונו בסכום כולל של 9,907 ש"ח, אולם ההמחאות חוללו מחמת "אין כיסוי מספיק" והנתבע התחמק מתשלום חובו.

3. במסגרת התצהיר שצורף להתנגדות ואשר משמש ככתב הגנה, טען הנתבע כי הוא אינו חייב לתובע מאום ולדבריו התובע אישר לו זאת במועד כלשהו. על פי גרסת הנתבע, ההתנהלות העסקית מול התובע הייתה על ידי מי שהיה שותפו בעבר, מר אריק בן כליפא, כאשר האחרון עדכן אותו כי הוא פרע את כל החוב, חלק שילם לו במזומן וחלק באמצעות החזרת סחורה, הן בשל היותה פגומה והן מאחר והעסקה שבין הצדדים הייתה עסקת קונסיגנציה המאפשרת זאת.

   דיון והכרעה:

4. תחילה, אתייחס לשאלת היריבות שהעלה הנתבע כחלק מטענות ההגנה שלו ואומר בהקשר זה כי דינה של הטענה להידחות. כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו, מהעדויות ומהמסכת העובדתית שהתבררה, התובע הינו בעל העסק בשם "טיסן חיפה", שמו ומספר זהותו מופיעים על גבי טופס "פרטי עוסק מורשה במע"מ" (נספח ח' לתצהיר העדות הראשית של התובע). מן הצד השני, נראה כי הנתבע הוא זה שמזוהה עם בית העסק "חוויה בשלט רחוק". מעבר לכך שהנתבע מעולם לא הכחיש קשר עם בית העסק הנ"ל, נהפוך הוא- הנתבע הודה כי הוא מבעליו יחד עם שותפו, הרי שכרטסת הנהלת החשבונות והחשבוניות אותן הגיש התובע רשומות ע"ש בית העסק הכולל את מספר עוסק המורשה שהוא למעשה מספר תעודת הזהות של הנתבע.

5. לגופו של עניין, אין מחלוקת כי הסחורה ביחס לחוב הנטען, זו שפורטה בתעודות המשלוח וחשבוניות המס, סופקה לנתבע או לבית העסק שלו. הנתבע הצהיר כאמור במהלך חקירתו הנגדית מיום 11.11.13 במסגרת בקשת הרשות להתגונן, והוא אף הודה בכך במסגרת תצהיר העדות הראשית שהגיש כאשר טען כחלק מגרסתו, כי הוא החזיר לתובע חלק מהסחורה הואיל ומדובר היה, לכאורה, בעסקת קונסיגנציה.