תא"מ 39802-02-14 חני נ' הרוש ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 2 לתקן את כתב ההגנה שהוגש על ידה, בשמה ובשם הנתבע 1, באופן שתשוחרר מייצוגו, וזאת לאור מידע שהגיע לידיה לגבי נסיבות קרות התאונה, אגב הליכים משפטיים אחרים ושלא היה ידוע לה קודם לכן.

לטענת הנתבעת 2 הנזקים לכלי הרכב נגרמו תוך ביצוע עבירות פליליות, עת הנתבע 1 היה בגילופין ותוך הימלטות מניידת משטרה, באופן הפוטר אותה מחבותה בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 ולחריג בסעיף 13(א)(1) בפוליסה.

הנתבעת 2 תמכה בקשתה בתצהיר בו נטען שהגישה את כתב ההגנה בשמה ובשם הנתבע 1 טרם התגלו נסיבות התאונה במלואן, וכי בעקבות שיחה שהתנהלה עם אביו ואחיו של הנתבע 1 התברר שהוא הורשע עקב התאונה, בין היתר בגין נהיגה בשכרות.

הנתבע 1 התנגד לתיקון המבוקש בטענה כי בעת שהנתבעת 2 נטלה ביוזמתה את ייצוגו של הנתבע 1 היה בידיה כל המידע אודות נסיבות התאונה.

לדידו של הנתבע 1 לא תצמח תועלת מהתיקון המבוקש מאחר והעילה היחידה שפורטה בתצהיר התומך בבקשה של הנתבעת 2 הינה שכרות, ולא הוצגה כל אסמכתא לנהיגה בשכרות, וגם אין החרגה בפוליסת הביטוח לגבי נהיגה בשכרות. בהתייחס לבריחה משוטרים נטען כי הנתבע 1 לא הורשע בכך ואין המדובר בפשע וגם לזה אין החרגה פוליסה.

לטענת הנתבע 1 המידע אודות נסיבות התאונה לרבות אודות קיומם של חקירת המשטרה וההליך הפלילי בבית המשפט המחוזי, היה בידי הנתבעת 2 הן בעת שהתנהלה כנגד הנתבע 1 תביעה קטנה בבית המשפט לתביעות קטנות במסגרתה סייעה הנתבעת 2 לנתבע 1 בהכנת כתב ההגנה ובנוכחות נציג מטעמה בדיון, והן במסגרת תביעה שהנתבע 1 הגיש כנגד הנתבעת 2 לתשלום פיצויים בגין נזק הגוף שנגרם לו בתאונה הנדונה.

עוד טען הנתבע 1 כי הנתבעת 2 התנהלה ויצרה מצג שהיא מכירה בתוקף הכיסוי הביטוחי לגבי התביעה דנן שעה שפנתה לאמו של הנתבע 1 וביקשה הסכמתה שהנתבעת 2 תשלם לתובע פיצוי בגין נזקיו ולתשלום ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה על ידה כמבוטחת.

התובע התנגד אף הוא לתיקון המבוקש בטענה כי עובדת הגשת כתב האישום כנגד הנתבע 1 צוינה בכתב התביעה והנתבעת 2 הייתה מודעת לפסק הדין שניתן כנגד הנתבע 1 בעת שהגישה את כתב ההגנה. עוד טען כי לא רק שהנתבעת 2 לא כפרה בכיסוי הביטוחי בהזדמנות הראשונה אלא הסכימה לקבל על עצמה את הכיסוי הביטוחי בדרך של התנהגות בכך שהגישה את כתב ההגנה גם מטעם הנתבע 1.

בדיון העידו מטעם הנתבעת 2 הגב' מאיה בן לולו ומטעם הנתבע 1 מר יצחק הרוש.

דיון:

הוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".