תא"מ 39630-10-13 רביבו נ' בן עמי

1.זוהי תביעה שטרית המתנהלת בהליך של סדר דין מהיר. התביעה החלה עם הגשת המחאה מספר 0090127 על סך 3,500 ₪, זמן פירעון 2.4.13, לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה ואשר נמשכה על ידי הנתבעת לפקודת התובעת (להלן: "ההמחאה").

2.התובעת היא בעלת זכויות בדירת מגורים במשק מספר 25 במושב מגדים (להלן: "הדירה"), וביום 8.2.12 נערך ונחתם בינה לבין הנתבעת ובעלה זיכרון דברים להשכרת הדירה (להלן: "זכ"ד"). בהמשך, בחודש מרץ 2012 נערך ונחתם בין אותם צדדים הסכם ולפיו התובעת השכירה את הדירה לנתבעת ובעלה לתקופה מיום 1.3.12 ועד ליום 1.3.13, עם אופציה להארכה למשך שנה נוספת (להלן: "ההסכם הראשון"). לקראת תום תוקפו של ההסכם הראשון, נוהל מו"מ בין הצדדים למימוש תקופת האופציה ובעקבותיו נחתם ביניהם הסכם נוסף מיום 10.2.13, לפיו תקופת השכירות הוארכה עד ליום 1.3.14 (להלן: "ההסכם השני").

בהסכם השני, התחייבה התובעת לתקן באופן יסודי חלון הסלון שבדירה, וכן שברי טיח ובטון הנמצאים בקירות הסלון, המטבח, חדרי השינה והמסדרון.

להבטחת תשלום שכר הדירה עבור חודש 4/13 משכה הנתבעת את השיק נשוא התביעה, ומסרה אותו לתובעת.

3.בין הצדדים בעלי הדין התגלעה מחלוקת באשר לתיקון הליקויים שפורטו בהסכם השני, כאשר לטענת התובעת היא ביקשה לבצע אותם תיקונים, אך הנתבעת לא שיתפה עמה פעולה ובכך סיכלה את המהלך, ומנגד טענה הנתבעת כי התובעת התכוונה לבצע תיקון שטחי ולא יסודי בדירה. מכל מקום, אין חולק כי ביום 31.3.13 הנתבעת ובעלה פינו את הדירה, הואיל ולטענתם היא הייתה מסוכנת, לא ראויה למגורים, והתיקונים שהתובעת ביקשה לבצע בה אינם מהווים פתרון לבעיה.

4.המועד לשמיעת הראיות בתביעה, כולל סיכומים בע"פ, נקבע להיום, ובמהלכו היו אמורים להעיד התובעת, שלושה מצהירים מטעמה, כמו גם הנתבעת בעצמה. בפועל, וכעולה מפרוטוקול הדיון, רק בתה של התובעת התייצבה לדיון בעוד כי התובעת, יתר העדים מטעמה ובא כוחה לא נכחו בו.

5.לפני ישיבת ההוכחות הגישה התובעת מספר בקשות לדחיית הדיון, ולחילופין לאפשר לבתה, שאינה עו"ד ואף נתנה תצהיר עדות ראשית מטעמה במשפט, להופיע במקום בא כוחה בדיון, אולם בקשות אלה נדחו. כן הוגשה בקשה לפסילת מותב זה אשר נדחתה בהחלטתי מיום אתמול ובעקבותיה הוגשה היום "בקשה" לדחיית הדיון, לאור כוונת התובעת להגיש ערעור על ההחלטה בבקשת הפסילה. בפתח הדיון, ניתנה החלטתי לפיה נדחתה אותה "בקשה" וזאת מהנימוקים המפורטים בפרוטוקול הדיון, שאין צורך לחזור עליהם.

6.סבורני כי מתן פסק דין לגופו בהליך זה, כאשר התובעת והעדים מטעמה, למעט בתה, לא נחקרו בישיבת היום, כפי שלא נחקרה הנתבעת עצמה, עלול להחטיא את האמת ולהביא לתוצאה לא צודקת בנסיבות העניין. בנסיבות שנוצרו, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת מבירור המחלוקת בתביעה לגופה, במסגרת תביעה חדשה שתוגש, יש מקום למחוק את התביעה ולא לדחותה.

7.מחיקת התביעה מתיישבת עם הוראת תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה על הליך בסדר דין מהיר מכוח תקנה 216 ב(ג) לאותן תקנות, לפיה, בהעדר התייצבות התובעת לדיון, רשאי בית המשפט למחוק את התביעה.

יצוין כי ב"כ הנתבעת העלה בסיכומיו עניין אי התייצבות התובעת כנימוק לדחיית התביעה, אולם בנסיבות מקרה דנן מצאתי, כאמור, להורות על מחיקת התביעה ולא על דחייתה.