תא"מ 39608-02-14 נדאף נ' סרור

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה שהגיש התובע/ המבקש ביחס לזהות הנתבע. לטענת המבקש, לאחר בדיקה מעמיקה התברר לו כי בכפר עילבון, שם מתגורר הנתבע, ישנו אדם נוסף העונה לאותו שם והוא כפי הנראה בעל דינו הנכון. לפיכך, עותר התובע בבקשה זו להורות על תיקון כתב התביעה כך ששם הנתבע יהיה – ווסים יוסף סרור.

המשיב מתנגד לתיקון כתב התביעה ולשיטתו יש להורות על דחיית התביעה נגדו על הסף תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד, זאת לאור התעקשותו הבלתי מובנת של המבקש לנהל נגדו תביעה זו, כאשר היה ברור לו מלכתחילה כי אין לו עילת תביעה כלפיו.

על פי גרסת המשיב, עם הגשת כתב התביעה הפנה בא כוחו את תשומת ליבו של ב"כ המבקש לעניין הטעות בזיהוי, אלא שבא כוח המבקש בחר להתעלם מכך, גם לאחר שהוגש תצהיר מטעם עד התומכת בגרסתו. לדברי המשיב, המבקש האריך והשהה את ההליכים שלא לצורך תוך דחיית מועד הדיון שהיה קבוע לחודש 7/2014, דחייה לה הוא התנגד, ובשל כל האמור טוען המשיב כי נגרמו לו הוצאות ועוגמת נפש ומשכך יש להורות על דחיית התביעה, כאמור, תוך חיוב בהוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה המורה על קבלת הבקשה.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

ככלל, הפסיקה ליברלית ביותר בנוגע לאפשרות תיקונם של כתבי הטענות ואופציה זו של תיקון כתבי הטענות אפשרית לכל אורך ההליך המשפטי.

לאור האמור, כאשר תובע מבקש למחוק תביעה כנגד נתבע, , אין בסמכות בית המשפט לסרב לבקשה והוא אינו רשאי לכפות את התובע להמשיך ולקיים דיון משפטי נגד צד שהוא אינו מעוניין עוד בניהול ההליכים נגדו.