תא"מ 39536-11-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ממדוח ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 17.03.2014, בין כלי רכב, מ"ר 56-350-13 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 55-422-78 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים, הוא הנתבע, כאשר בעת נסיעת רכב התובעת בנתיב הימיני ביותר, מבין שלושה נתיבים, בכביש מספר 4 לכיוון דרום, הגיחה המשאית סטתה שמאלה ופגעה בדופן שמאלית של רכב התובעת.

מנגד, טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב התובעת, אשר נסעה עם רכבה על כביש המשתלב עם הכביש עליו נסעה המשאית, כאשר המשאית נוסעת על הנתיב הימיני מבין שניים על כביש זה, לא נתנה דעתה למשאית וגרמה לתאונה.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג המשאית, שלא התיישבה עם מוקדי הנזק ברכבים.

5.2.על פי מוקדי הנזק בכלי הרכב – רכב התובעת נפגע בדופן שמאלית אחורית ואילו המשאית נפגעה בפינה הקדמית הימינית – רכב התובעת היה לפני המשאית בעת התרחשות התאונה. כך שגם אם נכונה טענת נהג המשאית, לפיה רכב התובעת השתלב לנתיב נסיעתה של המשאית, הרי שאם רכב התובעת הקדים את המשאית בנקודת ההשתלבות היה על נהג המשאית לאפשר לרכב התובעת להתקדם, גם אם זכות הקדימה היא של המשאית.