תא"מ 39493-05-15 חמו ואח' נ' לוי ואח'

תביעה על סך 6,718 ₪ שהוגשה בסדר דין מקוצר, ובהסכמת הצדדים ניתנה רשות להתגונן.

הנתבעים השכירו דירה שבבעלותם, בתאריך 12.5.13 לתובעת ולאמה - גב' אירנה קוזניצוב. בסעיף 1 לנספח להסכם, הוסכם בין הצדדים כי תקופת השכירות הינה 12 חודשים, החל מיום 13.5.13 ועד יום 12.5.14.

כמוסכם בין הצדדים, בסעיף 19 להסכם, נתנה התובעת לנתבעים מספר המחאות, המיועדות להבטחת התשלומים לרשויות, בין היתר לחברת החשמל, ולעיריית קרית מוצקין. (להלן: "ההסכם הראשון").

בתאריך 12.5.14 נחתם הסכם שכירות חדש, בין הנתבעים לבין אמה של התובעת בלבד (נ/1). תקופת השכירות על פי ההסכם השני היתה לשנה נוספת, מיום 12.5.14 עד יום 30.4.15 (להלן: "ההסכם השני").

לטענת הנתבעים, החל מחודש ינואר 2015 חדלה אמה של התובעת לשלם דמי שכירות, ובהמשך עזבה את הדירה במפתיע, ללא כל הודעה, תוך שהיא מותירה חובות לרשויות.

לשם סילוק החובות שנצברו לחברת החשמל ולעיריית קרית מוצקין, עשו הנתבעים שימוש בהמחאות שנתנה להם התובעת, עם חתימת ההסכם הראשון, ושילמו לעיריית קרית מוצקין סך של 5,318 ₪ ולחברת החשמל 1,400 ₪.

לטענת התובעת, לא היו הנתבעים רשאים לעשות שימוש בהמחאות שניתנו להם לצורך הבטחת תשלומים עם חתימת ההסכם הראשון, שכן עם חתימת ההסכם השני, חדלה התובעת להיות ערבה לחובות אמה. לטענתה מעולם לא התגוררה בדירה ולפיכך לא היתה שוכרת, אלא ערבה.