תא"מ 39171-02-15 בן גל ואח' נ' הופמן ואח'

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מחמת היעדר יריבות.

התביעה העיקרית הוגשה בסדר דין מהיר ועניינה כריתת עץ המצוי בשטח השייך לתובע (הוא המשיב בבקשה זו) שבוצעה על-ידי הנתבע 3 (הוא הגנן שביצע את הכריתה) ובהנחיית הנתבעות (הן המבקשות 1-2 בבקשה הנוכחית).

לטענת המבקשת 1 (היא הנתבעת 1), התביעה הוגשה נגדה בשל היותה נציגת ועד הבית. לטענתה, ככל שלמשיב טענות כלפי התנהלותה בתוקף תפקידה כנציגת נציגות הבניין, עליו להפנות אותן כלפי הנציגות ולא כלפיה באופן אישי.

באשר למבקשת 2, לטענתה יש להורות על סילוק התביעה נגדה על הסף מאחר וזו מבוססת על עדות מפי שמועה לפיה גיזום העץ נעשה לבקשתה ואין בכך כדי להצדיק ניהול התביעה נגדה.

הנתבע 3 (כאמור, הגנן) מתנגד לבקשה וטוען כי הותרתו כנתבע יחיד תשפיע על אופן ניהול הגנתו ועל בקשתו למתן רשות למשלוח הודעת צד ג'. עוד טוען המשיב 3 כי הטענות המועלות כלפי המבקשות 1-2 הן טענות עובדתיות שיש לבררן בהליך משפטי ובשל כך אין להורות על סילוק התביעה נגדן על הסף.

אף לטענת המשיב (הוא התובע), הטענות המפורטות בכתב התביעה הן טענות שבעובדה ויש לבררן בהליך משפטי. עוד טוען המשיב כי המבקשת 1 הינה אמה של המבקשת 2 ומאחר והמבקשת 1 פועלת גם כנציגת ועד הבית של הבניין הגובל עם ביתו של המשיב ולפיכך (כך לשיטתו) גם המבקשת 2 הינה חברת נציגות הבית המשותף.

דיון והכרעה:

ההלכה היא כי סילוק התביעה על הסף הינו צעד חריג אשר יש להפעילו בלית ברירה ודי לו לבית המשפט אם מצא כי קיימת אפשרות – ולו הקלושה ביותר – לכך שהתובע יזכה בסעד המבוקש, על מנת שיימנע מצעד דרסטי זה.