תא"מ 39165-01-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' אזולאי ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 14.1.10.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום האירוע נסע רכב התובעת בנתיבו, כשלפתע משאית של הנתבעת 2 (להלן: המשאית), שנסעה מימינו, סטתה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בו. הנתבעים מצדם טענו כי רכב התובעת עקף את המשאית מימין תוך שהוא עולה על שולי הכביש ופגע ברכב הנתבעים.

בדיון שהתקיים העידו נהג התובעת, מר קוגן דמיטרי, והנתבע 1, מר דניאל אזולאי (להלן: נהג המשאית). לבית המשפט הוגשו תמונות הנזק שנגרם לרכב התובעת (ת/1).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין, לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה במידה הדרושה במשפט אזרחי.

הנהגים הציגו גרסאות סותרות. נהג התובעת העיד כי נסע בנתיב הימני מתוך 3 נתיבים וכשנפתח נתיב נוסף לפנייה ימינה "עברתי לנתיב הכי ימני, לפנות ימינה לגבעת שמואל, הכביש היה פקוק... נסענו 3 מטרים לשעה, עברתי לנתיב ימין לפנות לפני הפניה ימינה, המשאית נכנסה בי מאחור" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 30-28). מאידך, גרסת נהג המשאית היתה כי נהג התובעת הוא שסטה לכיוונו ופגע בו: "אני צריך להיכנס לגבעת שמואל, אבל יש עוד 200-300 מטר... הוא נוסע בשוליים פתאום אני מרגיש דפיקה, עצרתי במקום" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 17-16).

לאחר בחינת הגרסות הסותרות, לא שוכנעתי כלל כי יש להעדיף את גרסת נהג התובעת. היפוכם של דברים הוא הנכון: סימני הנזק מתיישבים יותר עם גרסת נהג המשאית, שהרי אם נהג המשאית היה סוטה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופוגע בו, היתה נראית פגיעה מסוג של מעיכה. במקרה דנן, עולה מתמונות הנזק כי מדובר בשפשוף אחיד שנוצר כתוצאה מתנועת הרכב הפרטי. על זאת יש להוסיף כי נהג התובעת אישר בעדותו כי לא ראה את המשאית סוטה לעברו ועוברת מנתיב לנתיב (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 20-19).