תא"מ 39029-04-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בר ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה, בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 10.06.2015, בין כלי רכב, מ"ר 75-031-52 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 46-740-62, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.לטענת התובעת האחריות לקרות התאונה חלה על נהג המשאית. התובעת טוענת כי בזמן שרכבה נסע כדין בכביש, המשאית סטתה שמאלה באחת בצאתה מחנייה על המדרכה ובמקום האסור לחנייה, ללא כל מתן התראה, התפרצה לנתיב נסיעתו הימיני מבין שניים של רכב התובעת ופגעה בו. לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה ניזוק רכב התובעת ושמאי רכב העריך את נזקיו שעל בסיס הערכתו שילמה התובעת את נזקיו של המבוטח. עתה תובעת התובעת את השבתם של סכומי הכסף ששילמה למבוטחה.

מנגד טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב התובעת. לטענת הנתבעים, המשאית נסעה בנתיב הימיני, מבין שניים, לאחר שכבר הספיקה לצאת ממקום חנייתה, ורק לאחר מכן, הגיח רכב התובעת וסטה ימינה לעבר נתיב נסיעתה של המשאית. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק והיקפו.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים בקשר עם שאלת האחריות ושאלת הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופסי ההודעה על התאונה שהוגשו מטעם הצדדים וסומנו (ת/1 ו-נ/1), תמונות נזק לרכב התובעת (ת/2).

כמו כן, העידו שני הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום שמיעת עדויות הצדדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.