תא"מ 39028-10-15 אבו חרב נ' בסול ואח'

1.לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת השתק עילה.

2.המדובר בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשים וכנגד נתבעים נוספים לתשלום נזקים שנגרמו לו, לכאורה, בעטיה של תאונת שרשרת שארעה ביום 7.4.14.

3.המשיב הגיש תביעה קודמת – תביעה קטנה - נגד המבקשים בגין אותה תאונה וזו נדחתה על ידי בית המשפט (ת.ק 46658-06-14), לאחר שנקבע כי : "האפשרות שנתבע מס' 1 נהג כשורה ורכבו פגע ברכב התובעים עקב פגיעתם של כלי רכב אחרים בו, אפשרות זו אינה נופלת מהאפשרות שרכבו פגע ברכב התובעים עקב נהיגה רשלנית".

4.בשל פסק הדין האמור, עותרים המבקשים בבקשה זו לדחיית התביעה שהוגשה נגדם על הסף.

4.המשיב הודיע בתגובתו, כי הוא אינו חולק על תוצאות פסק הדין, אך בכל זאת צירף את המבקשים כנתבעים בתביעה זו על מנת שתהיה בפני בית המשפט התמונה המלאה לצורך הכרעה, ובכדי שלא תישמע טענה לחוסר יריבות, לדבריו.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה, לפיה יש לדחות את הבקשה.

6.מטרת הכלל בדבר מעשה בית דין היא למנוע הטרדה חוזרת של בעל דין בגין אותה עילה, וכן למנוע מבית המשפט את הצורך לברר ולהכריע שוב בעילה או בפלוגתא שהוכרעו לגוף העניין. התנאי הוא שלבעל דין, שנגדו נטענת טענת מעשה בית דין, ניתנה הזדמנות הוגנת ומלאה להעלות את טענותיו בהליך קודם, כאשר בעלי הדין בשני ההליכים זהים (ראה- עו"ד משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה, מהדורה 15, כרך א' ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ז, בעמ' 662, 669).

7.לעניין השתק עילה יש להוכיח שני תנאים במצטבר - זהות העילות וזהות בעלי הדין, כאשר בענייננו אמנם המשיב והמבקשים הינם זהים ואף החזית הינה זהה (המשיב – התובע, המבקשים – הנתבעים) אולם קיימים נתבעים נוספים בתביעה. יתרה מזאת, לא קיימת זהות בעילת התביעה שכן בעוד בתביעה הקטנה נטען לאחריותם של המבקשים בלבד לתאונה, בתביעה שבפניי נטען כי מי מן הנתבעים הנוספים אחראי/ים לתאונה. בנסיבות אלו אין זהות מוחלטת בעילת התביעה. על כן, קיומו של פסק דין בתביעה הקטנה הנ"ל אינו שולל מהמשיב להגיש נגד המבקשים התביעה שבפניי.

8.על כן, אני מורה למבקשים להגיש כתב הגנה מטעמם תוך 30 יום. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.