תא"מ 39025-05-14 כהן נ' ברוכי ואח'

תביעה לתשלום סך של 22,000 ₪, בגין דמי תיווך במקרקעין.

העובדות, ההליכים וטענות הצדדים

התובעת טענה בכתב התביעה, כי היא עוסקת באספקת שירותי תיווך במקרקעין, בהתאם לדרישות חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן – חוק המתווכים);

כי במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה הייתה מועסקת במשרד התיווך "אבי מזרחי נדל"ן" כמנהלת אזור הר חומה;

כי הנתבעים היו במועדים הרלבנטיים בעליה של דירה בשכונת הר חובה בירושלים (להלן – הדירה).

לדברי התובעת, ביום 17.12.2013 חתמו הנתבעים, בהתאם לדרישות חוק המתווכים, על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין (נספח א' לכתב התביעה (להלן - ההזמנה)), וכן על מסמך נפרד, שבו הוסכם על מתן העסקה למכירת הדירה לטיפולה הבלעדי (נספח ב' לכתב התביעה (להלן – מסמך הבלעדיות)).

התובעת ציינה, כי במסגרת זו, התחייבו הנתבעים כלפיה על קבלת שירותי תיווך בבלעדיות לתקופה של שישה חודשים, ובכלל זה, לשתפה בכל מהלך של מכירת הדירה, לרבות במקרה שבו לא הוצגה הדירה לקונה על ידה.

בנוסף התחייבו הנתבעים לשלם לה, מיד עם חתימת הסכם מחייב למכירת הדירה, דמי תיווך בסך של 1% מהסכום המבוקש עבור הדירה – סכום שהועמד במסמכים האמורים על סך של 2,200,000 ₪. התחייבות זו חלה, גם במקרה שבו יבחרו הנתבעים שלא לשתפה במהלך העסקה.

לטענת התובעת, לאחר שנחתמו המסמכים האמורים, היא עמלה רבות על מכירת הדירה, ובכלל זה, פרסמה את הדירה, הציגה אותה בפני לקוחות רבים, קיימה בית פתוח לצרוך הצגתה, והעבירה לנתבעים שתי הצעות מחיר מאת קונים פוטנציאליים. לכתב התביעה צורף לעניין זה העתק מפרסום הדירה בעלון מקומי ותרשומת משרדית שערכה התובעת, המפרטת, לשיטתה, לקוחות שביקרו בדירה, מתווכים שביקרו בדירה ואת קיום הבית הפתוח.

ואולם, לדברי התובעת, בהמשך, בשיחה שקיימה עם הנתבעים במהלך תקופת ההתקשרות, היא נדהמה לשמוע מהם, כי מכרו את הנכס לצד שלישי, וזאת, מבלי שיידעו אותה לגבי העסקה המתגבשת, ובניגוד גמור להתחייבויותיהם כלפיה (דף מידע מאתר רשות המיסים בדבר מכירת הדירה בתמורה לסכום מוצהר של 2,150,000 ₪ צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

לאחר שלמדה כי הדירה נמכרה, פנתה התובעת לנתבעים בדרישה לתשלום דמי תיווך, לרבות באמצעות בא כוחה, ומשנדחתה דרישתה, הוגשה התביעה.

בכתב ההגנה, ובבקשה לסילוק על הסף, אשר הוגשה בד בבד עמו, נטען, כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף ממספר טעמים.

הטעם הראשון, הוא העדר יריבות. על פי הטענה, הנתבעים לא חתמו עם התובעת על הסכם תיווך, או על הסכם בלעדיות. כך, ההזמנה מתייחסת לחברת התיווך אבי מזרחי נדל"ן, שבה הודתה התובעת כי הייתה מועסקת באותה עת, ולא לתובעת עצמה; ומסמך הבלעדיות מתייחס לחברה בשם שיר"ן, ולא לתובעת. מטעם זה, לטענת הנתבעים, גם לא מתקיימות הוראות סעיף 9 לחוק המתווכים, שלפיהן תנאי לזכאות לדמי תיווך, היא חתימה על המסמכים האמורים.