תא"מ 38770-05-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עירן ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 2,955 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.01.2013, בין כלי רכב, מ"ר 74-911-78 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 17-141-67 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.המחלוקת היא לעניין עצם קרות התאונה, באשר הנתבעים טוענים כי אמנם מיד לאחר התאונה פנה אל נהג רכב הנתבעים נהג רכב התובעת בטענה כי רכב הנתבעים פגע ברכבו, אלא שלטענתם לא ארעה כל מגע בין הרכבים.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

5.1.תיאור נסיבות התאונה על ידי נהג רכב התובעת מתיישב עם מוקדי הנזק. אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת שהתיישבה, עם מוקדי הנזק וההיגיון שבקרות התאונה, ועדותו מהימנה עליי, על פני עדותו של נהג רכב הנתבעים.

5.2.לא מן הנמנע כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מבלי שנהג רכב הנתבעים הרגיש את הפגיעה.

5.3.הבאתי בחשבון כי קב"ט הנתבעת 2 מנע מנהג רכב הנתבעים לשוחח עם נהג רכב התובעת, דבר שמעיד על ניסיונו שלא לחשוף בפני נהג רכב התובעת אמירה שיש בה משום הודאה בתאונה.