תא"מ 38671-04-12 שבקי נ' ניאזוב

לפני תביעה אשר מקורה בבקשה לביצוע שטר, עליו חתם הנתבע כערב.

לטענת התובע הושכרה על ידו דירה ברחוב בלפור בבת ים לה"ה סוויסה יוכבד ואלי וזאת בהתאם להוראות הסכם שכירות מיום 21.5.2009 (להלן: "הסכם השכירות").

במסגרת הסכם השכירות חתם הנתבע כערב על שטר חוב וזאת להבטחת קיום כל תנאי הסכם השכירות על ידי השוכרים.

לשוכרים נותר חוב. התובע פנה לנתבע מספר פעמים אך משלא נפרע החוב, הוגש השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

במסגרת בקשת הרשות להתגונן טען הנתבע כי התחייבותו כערב, יוחדה לתקופה השכירות בת 12 חודשים, וזאת בלבד. מקום בו חובם של השוכרים מקורו במעשים או מחדלים המתייחסים לתקופה מאוחרת יותר, אין מקום לראותו כערב לחובותיהם אלו.

לשיטתו של הנתבע קיומה של אופציה להארכת תקופת השכירות, אשר הייתה מותנית בתנאים שונים, מחייבת מעצם טיבה הסכמה נוספת של הצדדים ושל הערב, ומכאן שלא ניתן לראותו כחלק מאותן הסכמות מאוחרות.

בהיבט השטרי, טען הנתבע כי השטר עצמו פגום באופן מהותי, היורד לשורשו של דבר, עד כי אין לחייבו בתשלום כלשהו.

הנתבע הוסיף וטען כי לא נשלחה לו מעולם הודעת חילול, ואף בכך יש כדי להצדיק דחיית התביעה כנגדו.

הנתבע ביקש להפנות את שימת הלב כי קיימים פערים בכתביה טענות ביחס לסכום החוב, וממילא לא הופחתו ממנו כספים אשר שולמו לתובע בפועל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לעדויות הצדדים בפני ולסיכומיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.