תא"מ 38405-08-14 דומיקאר בע"מ נ' עיריית ירושלים

מבוא:

1.עניינה של התביעה שלפניי נסוב סביב שאלת אחריותה של עירייה לנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בסך 17,814 ₪ בעקבות נפילת ענף של עץ ברחוב הארבעה 2 בשכונת פסגת זאב בירושלים. נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

פרשת התביעה:

2.כעולה מכתב התביעה, במועדים הרלבנטיים הייתה התובעת הבעלים של רכב מסוג מאזדה מ.ר. 44-468-71 (להלן: "רכב התובעת"). ביום 12.12.13 נפגע רכב התובעת כתוצאה מקריסת עץ שנפל עליו (להלן: "האירוע"). כבר עתה, יוער, כי תיאור עילת התביעה כפי שהינו מנוסח בכתב התביעה באופן תמציתי מאוד (המחזיק שורה וחצי בלבד) לוקה בחסר בכך שאינו מפרט את מלוא המסכת העובדתית הרלבנטית כגון מקום האירוע, מיקום העץ, מיקום הרכב, סוג העץ, אופן קריסתו ונסיבות ההתרחשות.

3.במסגרת כתב התביעה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לה בעקבות קריסת העץ ונפילתו על רכבה נוכח נזקי הרכוש שנגרמו לה בהתאם לחוות דעת השמאי בנצקי זאב מיום 13.2.14 (הרכב נבדק ביום 16.1.14).

4.התובעת טוענת, כי הנתבעת נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לרכבה הואיל והעץ אשר נפל היה מצוי בשטח ציבורי (א"כ הדבר לא צויין במפורש בכתב התביעה) ומוטלת הייתה על הנתבעת החובה לבדוק את העצים בשטחה ולדאוג לסילוק של כל מפגע בשטח. אי מניעת נפילת העץ על ידי הנתבעת מהווה רשלנות מצידה. כן טוענת התובעת להפרת חובות חקוקות שהיו מוטלות עליה בהתאם לסעיפים 235, 242 ו-249 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ולתחולת "הכלל מדבר בעד עצמו" על-פי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש] מכוחו הנטל עובר אל הנתבעת להוכיח העדר רשלנות מצידה.

פרשת ההגנה:

5.הנתבעת מכחישה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה את האירוע על נסיבותיו ואת נזקי התובעת מחוסר ידיעה וכן טוענת להיעדר אחריות לנזקים הנטענים. כמו כן, טוענת הנתבעת, כי היא פעלה ופועלת לתחזוקה שוטפת של העצים שבתחומה המוניציפלי על מנת למנוע נפילת עצים וענפים, וכי לא היה סימן מקדים היכול להזהיר על קריסת העץ ולא נתקבל כל דיווח על מפגע או סכנה כל שהיא לא על ידי התובעת או מי מטעמה ולא על ידי אחרים. לחילופין, טוענת הנתבעת, כי מזג האוויר הסוער ששרר באותו יום הביא לקריסתו של העץ ולנתבעת לא הייתה דרך לצפות את נפילתו. לשיטת הנתבעת, מזג האוויר הסוער הוא בבחינת 'כוח עליון' אשר אין לנתבעת שליטה עליו, ואין להטיל עליה אחריות בשל כך שהעץ קרס בגינו. עוד טוענת הנתבעת להיעדר תחולה לכלל "הדבר מדבר בעדו" ומשכך, נטל הראיה מוטל על כתפי התובעת.