תא"מ 38321-10-15 תביבפור נ' טוסי

לפניי בקשה מטעם הנתבע "לדחייה על הסף/ להפקדת ערובה להוצאות הנתבע/ להארכת מועד להגשת כתב הגנה" (להלן: "הבקשה").

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 20/10/15 הוגשה ע"י התובע תביעה כספית כנגד הנתבע, בסדר דין מהיר, על סך 15,278₪. עילת התביעה היא חוב כספי נטען שמקורו שבהסכם שכירות שנעשה בין הצדדים בשנת 2013, לגבי חנות שהשכיר הנתבע לתובע ולאחר, כאשר, עפ"י טענת התובע, סוכם בין הצדדים שדמי השכירות כוללים גם תשלום בגין ארנונה לעיריית ת"א, בעוד שבדיעבד התברר כי התובע נדרש ע"י העירייה לשלם לה ארנונה בגין תקופת השכירות ובניגוד לתנאי השכירות.

ביום 30/11/15 הוגשה הבקשה שבנדון מטעם הנתבע, כאשר בבקשה נטען בתמצית:

• כנגד התובע ניתן צו כינוס נכסים ביום 19.2.12 ואח"כ צו פשיטת רגל ביום 10.6.13 בתיק פש"ר (מחוזי ב"ש) 31993-02-12.

• על פי סעיף 125(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל "רק הסכמת ועדת הביקורת ובאין ועדת ביקורת, בהסכמת הכונס הרשמי ראשי נאמן לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל ולהתגונן בהליך כאמור". נטען כי העובדה שניתן כנגד התובע צו פשיטת רגל מונעת ממנו להגיש תביעה זו אלא בהסכמתו של הכונס הרשמי ובאמצעות הנאמן. נטען כי מאחר שאין הסכמה כזו, יש לדחות את התביעה על הסף.

• דין התביעה להידחות בהיעדר עילה, מאחר שעפ"י תנאי השכירות המוסכמים והכתובים (ולכן המחייבים) חובת תשלום הארנונה מוטלת על השוכרים דווקא.

• מבוקש מבית המשפט לקבוע ערובה להבטחת הוצאות הנתבע באם התובע לא יוכיח תביעתו, כאשר מאחר שהתובע פושט רגל ישנו חשש כבד כי התובע לא יוכל לפרוע את הוצאות המשפט של הנתבע.

• מבוקש מבית המשפט לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה עד 20 ימים לאחר קבלת ההחלטה בבקשה לדחייה על הסף.