תא"מ 38086-08-14 אבו עיסא נ' עבד אל סלאם

מדובר בתביעה לפיצוי כספי בסך 4,913 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב התובע עקב תאונה.

התובע רשום כבעלים של רכב מזדה מ"ר 89-151-68 (להלן- המזדה)

הנתבע רשום כבעלים של רכב מזדה לנטיס מ"ר 55-943-29 (להלן- הלנטיס)

לטענת התובע, ביום 4.1.14 נהגה בתו, גב' אורטל אבו עיסא (להלן – הנהגת), במזדה ברחוב ראשי בישוב באקה אל גרביה. לפתע, הגיח רכב הנתבע מנתיב נגדי בצד שמאל, בקטע בו קיים מרווח בין מדרכת בטון המפרידה בין הנתיבים הנגדיים, ופגע ברכב הנהגת בחזית קדמית שמאלית.

כתוצאה מהתאונה נבדקה המזדה על ידי שמאי ביום 10.1.14 והנזק לתיקון נאמד בסך 4,288 ₪.

בנוסף, נדרש התובע לשלם את שכרו של השמאי בסך 625 ₪.

התובע צירף לכתב התביעה את דו"ח השמאי, תמונות הנזק למזדה, טופס דיווח על התאונה ופניית סוכן הביטוח מטעמו בדרישה לקבלת פיצוי.

במסגרת שמיעת הראיות נמסרה עדותה של הנהגת וכן הוצגו תמונות של מקום התאונה.

לטענת הנתבע, נסע ברכבו ברחוב הראשי של בקה אל גרביה כאשר נהגת המזדה פגעה בו מאחור וגרמה לנזק בחלקה הימני אחורי של הלנטיס וכי בעקבות הפגיעה נהדף לעבר עמוד חשמל על אי תנועה ונגרם נזק גם לטמבון הקדמי. הנתבע מציין בכתב ההגנה כי הנהגת הודתה באחריותה לתאונה והצטערה על כי היתה מרוכזת במכשיר הטלפון הנייד שלה. באותו ערב הגיעו בני משפחתה של הנהגת לביתו וכמחווה של רצון טוב סיכמו כי כל צד יישא בנזקיו.

הנתבע מצרף חוות דעת שמאי מטעמו אשר בדק את הרכב ביום 6.1.14, מציין נזק בחזית אחורית ימנית ומעריך את סך הנזק לתיקון ב- 4,200 ₪. השמאי צירף תמונות הנזק שבהן אין זכר לפגיעה בטמבון קדמי.

במסגרת שמיעת הראיות העיד הנתבע וחבר שנכח עימו בתאונה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, בחנתי את הראיות שהוצגו מטעמם ושקלתי את גרסתו של כל אחד מהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ולהלן יובאו הנימוקים.

במסגרת כתב התביעה מתוארת התאונה בצורה לקונית, כאשר במסגרת עדותה של הנהגת נחשף תיאור עובדתי שלם וחדש. לדברי הנהגת, הנתבע היה ברכבו עם אדם נוסף, אחיו לפי מיטב ידיעתה, וגם בני משפחתה הגיעו למקום, לרבות בני דודיה שהינם חברים של הנתבע. אדם מבית קפה סמוך הביא לה מים. הנהגת מציינת כי לאחר התאונה "נדנדו" הנתבע ואחיו כי הנהגת ומשפחתה יגיעו לביתו והפצירו בהם שלא יערבו משטרה. לכן, הנהגת נסעה עם בן דודה לביתו של הנתבע אך כשהגיעו למקום סירבה לרדת מהרכב. הנהגת מכחישה את טענות הנתבע כי סוכם שכל צד יישא בנזקיו. הנהגת מספרת כי נלקחה לבית החולים בעקבות התאונה משום שלקתה בחרדה. לדבריה, יום למחרת דיווחה למשטרה על התאונה והעבירה דיווח עם כל הנתונים לסוכן הביטוח.

סיפור עובדתי זה עולה לראשונה במסגרת עדות הנהגת, שהינה עדות יחידה של בעלת עניין בתוצאות ההליך, בהיותה בתו של התובע. התובע עצמו לא התייצב משום שלדבריה הינו אדם נכה והשתחרר מבית חולים יומיים קודם לכן. לא ברור מדוע לא הובאה כל ראיה לתמוך בנתונים שהועלו. תמיהה זו מתגברת נוכח העובדה שטענות הנתבע, בכל הנוגע לסיכום הדברים ולהתרחשות שבאה לאחר התאונה, הובאו במסגרת כתב ההגנה מטעמו, כך שהתובע אמור היה לצפות כי הנושא ילובן בדיון. למרות זאת, לא הוצג טופס דיווח למשטרה או מסמך רפואי כלשהו, לא הובאה עדות מי מבני המשפחה של הנהגת שנכחו במקום ואף לא של אותו אדם שהביא מים מבית קפה סמוך.

בנוסף, תמונות הנזק שנגרם לרכב הנתבע אינן מתיישבות עם גרסת הנהגת, שכן על פי התמונות מדובר בנזק למוקד אחורי ימני של הלנטיס ולא למוקד קדמי שמאלי, כפי שניתן היה לצפות נוכח גרסת הנהגת.

מנגד, הנתבע חזר על עמדתו בכתב ההגנה, סיפר כי ניאות לספוג את נזקיו, הנתמכים בחוות דעת שמאי כאמור, לאור הסיכום מול משפחת הנהגת. הנתבע הביא עימו חבר, שלדבריו נכח עימו בתאונה. החבר בעדותו תמך בגרסת הנתבע. עם זאת, תמיהות עלו גם מגרסת הנתבע לפיה נגרם נזק נוסף ללנטיס בטמבון הקדמי, אולם השמאי מטעמו אינו מתעד כל זכר לנזק מעין זה ולא הוצגו אלא תמונות של הנזק במוקד האחורי ימני.