אסף נ' מלמד

לפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 22.12.15 ברח' אברבנאל בפתח תקווה בשעות הצהרים.

התובע הינו הבעלים והמחזיק של כלי רכב, נושא מ.ר. 27-634-74 (להלן: "רכב התובע").

הנתבעת הינה הנהגת של רכב נושא מ.ר. 56-922-14(להלן: "רכב הנתבעת").

טענות הצדדים

תמצית טענות התובע:

עת נהגה אמו של התובע, הגב' סלהוב שלומית, ברח' אברבנאל 18 בפתח תקווה, סטה לפתע ללא כל התראה לנתיב בו נהגה שולמית ברכב, ופגע ברכב בחלקו הקדמי ימני.(סעיף 4 לכתב התביעה).

מטעם התובע העידה אמו, אשר נהגה ברכב בעת התאונה, הגב' סלהוב שלומית. ברכב התובע נכחה גם אמה של הנהגת כבת 86.

תמצית טענות הנתבעים:

רכב הנתבעת היה בעצירה מוחלטת, ברח' אברבנאל בפתח תקווה, עת עצרה הנתבעת על מנת לשוחח עם בנה בטלפון. ברכב הנתבעת נכחה מאחור נכדתה בת ה- 4 אשר חשה ברע. בעודה ממתינה בצד הדרך, חסמה לפתע נהגת הרכב התובע את נתיבה תוך הטחת אשמה כי הנתבעת גרמה לה לנזק ברכב בצד הימני הקדמי. הנתבעת הכחישה כל מגע בין רכבי הצדדים.

הנתבעת התקשרה לבנה אשר מקום עבודתו נמצא מרחק מספר דקות ממקום האירוע.אולם נהגת התובע עזבה את המקום טרם הספיק להגיע בנה.לאחר מספר חודשים ולהפתעתה קיבלה הנתבעת כתב תביעה זה.

מטעם הנתבעת העידו: הנתבעת וכן בנה.

דיון

הצדדים חלוקים בנסיבות התרחשות התאונה ובאחריות לתאונה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת.