תא"מ 37551-07-13 לאליאן נ' עדות ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

לפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 16/7/14.

עסקינן בבקשה המתנהלת זמן רב, ואשר הוגשו בה בקשות רבות ושונות, אך הגיעה העת לשים קץ להתנהלות זו, ואני מסכמת את מצב הדברים:

מסירת כתב התביעה למבקשים בוצעה לידי המבקשת מס' 2 ביום 28/5/14 (אישורי המסירה באמצעות דואר ישראל צורפו לבקשה מס' 1). המבקש אישר ביום 3/6/14 את קבלת דבר הדואר (בקשה מס' 2), בהגשת בקשה לסגירת התיק עקב התיישנות. לא ברור גם באיזה מען נמסרו כתבי התביעה, שכן מצויינות שתי כתובות: *, נאות הגולף 2 ות.ד. 1028, **. צילום המעטפות צורף להודעת המבקש, מכאן כי הוא מחזיק בכתב התביעה. הבקשה לסגירת התיק נדחתה בהחלטה מנומקת, בה הוזמנו הנתבעים להגיש כתב הגנה. יש ספק במסירת החלטה זו למבקשים.

מכאן שפסק הדין ניתן כדין, אין מחלוקת על קבלת כתב התביעה והידיעה הברורה אודותיו. אם לא קיבלו המבקשים החלטה בבקשה לסגירת התיק, היה עליהם לברר אותה.

הבקשה הראשונה לביטול פסק דין הוגשה ביום 15/6/15 (בקשה מס' 6). בבקשה זו הודיעו המבקשים כי מענם מזה שמונה שנים הינו **, ת.ד. 24. לבקשה צורף צילום תעודת זהות, בה מעודכן המען, ואשר הונפקה ביום 1/8/13.

המבקשים גם טענו כי נודע להם על החלטתי מיום 23/6/14 רק כשבועיים לפני הגשת הבקשה מבדיקה אקראית של תיקים אחרים בבית המשפט. המבקשים טענו כי גם לו היתה מתקבלת ההחלטה בסמוך, לא נותר להם זמן להתגונן טרם מתן פסק הדין.

לבקשה לא צורפו תצהירים רלוונטיים, ניתנה החלטה מפורטת, והמבקשים הוזמנו להגיש בקשה מתוקנת. רק ביום 19/8/15 הגיבו המבקשים, השיגו על הקביעה כי הגשת הבקשה מיום 23/6/14 מעידה על קבלת התביעה, חזרו על כך שלא קיבלו את ההחלטה, ולבקשה צורפו תצהירים לא חתומים (בקשה מס' 7).

ביום 6/10/15 הוגשו התצהירים החתומים (בקשה מס' 8).