תא"מ 37512-12-10 זהר נ' אפרידר החברה לשכון ולפתוח ישראל בע"מ

1. מהו שיעור הפיצוי לו זכאי התובע בגין ליקויי בנייה בדירה שרכש מהנתבעת? האם עומדת לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים תחת פיצוי כספי לתובע?

רקע וטענות הצדדים

2. התובע רכש מהנתבעת ביום 22.01.2007 דירה מספר 20 בבית שבנתה ברחוב ירושלים 137 באשקלון. הדירה נמסרה לתובע ביום 30.01.2007. ביום 25.09.2008 פנה התובע לנתבעת בכתב (נ/1) וטען כי התיקונים שבוצעו אינם מספקים וציין כי במידה ולא יתוקן כל הדרוש, ייאלץ לבצע את התיקון בעצמו ולתבוע את ההוצאות.

ביום 11.05.2010 נערכה חוות דעת מטעם התובע אשר נמסרה לנתבעת וציינה קיומם של ליקויים בעלות כוללת של 37,178 ₪. בתגובה בדקה הנתבעת את הדירה באמצעות מהנדס החברה, אולג חבוייניצקי, ובדו"ח מטעמו מיום 14.06.2011, מצא כי ישנם ליקויים בשווי כולל של 5,550 ₪ בלבד.

התובע הגיש תביעתו לפיצוי בגין ליקויי הבנייה על סמך חוות הדעת מטעמו ובנוסף דרש פיצוי בגין דיור חלוף בעת התיקונים ופיצוי בגין עוגמת הנפש. כמומחה מטעם בית המשפט מונה המהנדס רפאל גיל. בחוות דעתו מיום 19.09.2012 מצא המומחה כי בדירה ליקויים בעלות של 14,000 ₪ לפני מע"מ. עוד קבע המומחה, כי עלות ביצוע התיקונים לתובעים באמצעות קבלן מזדמן גבוהה ב- 30% מהערכה הנ"ל.

בהחלטתי מיום 15.05.2014 נקבע כי תבוצע בדיקת חוזק הידבקות של האריחים בדירת התובע. בהתאם להנחיות המומחה מטעם בית המשפט, בוצעה בדיקה, לאחר שהמומחה ביקש לא להסתמך על בדיקה שהזמין התובע מיוזמתו ובוצעה ביום 29.4.14 על ידי מכון התקנים.

בחוות דעתו המשלימה של המומחה מיום 06.10.2014 קבע, על בסיס בדיקת מכון התקנים אשר בוצעה ביום 10.06.2014, כי האריחים בדירה אינם מודבקים כנדרש ועל כן יש לפרק את כל האריחים בסלון, במטבח ובמסדרון ולהחליף אותם בעלות של 16,501 ₪. המומחה ציין כי קביעה זו מבטלת את קביעתו לפיצוי בסך 2,500 ₪ שנקבע בחוות דעתו בגין החלפת אריחים מסוימים.

בהבהרה נוספת לבקשת בית המשפט, שניתנה ביום 1.1.15, ציין המומחה, מה שעולה מנסיבות העניין, כי הערכה זו נערכה כמפורט בחוות דעתו הראשית, לפי עלות לנתבעת וללא מע"מ. לאור המלצתו להחלפת ריצוף העריך כי ראוי לאשר דיור חלוף למשך 10 ימי עבודה.

3. לטענת התובע יש לאמץ במלואה את חוות דעת המומחה לרבות חוות דעתו המשלימה ולהוסיף לסכומים שקבע מע"מ וכן 30% נוספים בגין עלות ביצוע תיקונים על ידו. עוד סבור הוא כי הנתבעת איבדה את זכותה לביצוע תיקונים שעה שתיקונים שביצעה לא טיפלו בבעיות, ולכן בדין סרב לאפשר לה לבצע תיקונים חלקיים על בסיס הערכת המומחה מטעמה. בנוסף, עותר התובע לפצותו בגין דיור חלוף ועוגמת נפש.

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובע לא איפשר לה לבצע תיקונים ולכן לכל היותר יש לזכותו היום בסעד של ביצוע תיקונים בעין בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובפיקוחו. לשיטתה, אין להוסיף מע"מ או 30% לאומדן התיקונים בחוות הדעת לרבות בחוות הדעת המשלימה. לחילופין, מבקשת לפסוק לתובע פיצוי חלקי בהתאם לעלות התיקון לקבלן.