תא"מ 37478-01-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מילנר ואח'

זוהי תביעת שיבוב בגין כספים ששילמה התובעת למבוטחת שלה עקב נזקים שנגרמו לרכבה שחנה ברכב כתוצאה מאש שהתפשטה אליו מרכב אחר סמוך אליו.

המבוטחת העידה בפשטות כי ב-03:00 לפנות בוקר התעוררה בגלל רעש מחוץ לרחוב, וראתה את רכבה שחנה ממול על המדרכה כאשר חציו הקדמי עולה בלהבות ורכב שחנה לפניו כולו היה בלהבות. לדבריה לא ביררה מה היתה הסיבה לכך וסיפרה כי מכבי האש כיבו את השריפה ובכך הסתיים העניין.

הנתבע 1 סיפר כי התעורר לפנות בוקר, שמע רעש של מכבי אש, יצא החוצה למרפסת וראה את רכב בנו שחנה בחזית הבית כשכולו בוער. הוא נחקר במשטרה, ולדבריו הרכב היה די חדש, ולא היו בו בעיות. בנו היה בטיול בחו"ל באותה עת. בחקירה הנגדית אמר כי לא ראה מישהו מצית את הרכב ואף אין לו חשד במישהו כזה.

שני הצדדים הפנו בסיכומיהם להלכה שנקבע בעניין יער זאב בע"מ ולפיה, אם הוכח כי השריפה פרצה עקב הצתה, על המזיק להראות כי ההצתה לא נגרמה עקב התרשלותו וכדי לעשות זאת יש להוכיח כי ההצתה אינה בגדר סיכון צפוי; ואם הסיכון צפוי, שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה.

לבית המשפט הוגש גליון חקירת דליקה של איגוד ערים באיזור הרצליה שחקר את השריפה. מסקנת החוקר בדו"ח היא שסביר להניח כי מדובר בהצתה בזדון על ידי שפיכת נוזל דליק על גוף הרכב והגלגלים והדלקתו. ב"כ התובעת טען כי לא מדובר בחוות דעת ערוכה כדין וכי החוקר לא התייצב להחקר בבית המשפט וכי מדובר במסקנה לא וודאית.

איני סבור כי היה צורך בחוות דעת ערוכה כדין, שכן מדובר בדו"ח חקירה אותנטי שנערך בסמוך לאירוע ובו תיאור הממצאים והמסקנות ודי בכך. איני סבור כי הלבשת אותם ממצאים ומסקנות בצורה של חוות דעת, רק לשם מתן הצורה פורמלית, היתה משנה במאומה את האמור בדו"ח.

אשר לטענה כי לא מדובר בקביעה פסקנית, וייתכן כי לא מדובר בהצתה, הרי שאין דרישה כי כל מסקנה או חוות דעת, יהיו פסקניים. באותה מידה בה מבקשת התובעת מבית המשפט שלא לקבל את המסקנה ולקבוע כי אולי לא מדובר בהצתה, ישיב בית המשפט כי לא הונח טעם של ממש מדוע שלא לקבל את מסקנת החוקר. הן התובעת והן בית המשפט אינם מומחים בתחום, ודו"ח החקירה הוא למעשה הראיה היחידה הקיימת בפני בית המשפט ביחס למקור השריפה, ולא מצאתי טעם של ממש לא לקבל את האמור בו. לא למותר לציין כי יש חשיבות רבה לעיתוי עריכת הדו"ח ובדיקת השריפה, ואלו נערכו מייד במקום האירוע על ידי שירותי הכיבוי שהינם גורם מקצועי ואובייקטיבי. בכך יש כדי להוסיף למשקל שיש ליתן לדו"ח זה. על כן אני קובע כי מדובר בהצתה.

האם מדובר בסיכון צפוי והאם נקט הנתבע בכל דרך למניעתו ?

הנתבע 1 העיד כי לא היה לו חשד שמישהו הצית את רכבו. הנתבע נחקר במשטרה ומההודעה המשטרתית עולה כי אין לו סכסוך עם אף אחד גם לא בתחום הכספי. בנו סיים לימודים אקדמאיים וגר איתו בבית ואינו יודע על סכסוך כלשהו שיש לו. הוא הוסיף בהגינותו בחקירה כי כחודש וחצי לפני כן מישהו פגע ברכבו ואחד השכנים שם לו פתק עם פרטי הנהג הפוגע, לדבריו מדובר במישהו שגר בסמוך אליו משום שראה את רכבו מאוחר יותר ברחוב סמוך. הוא הגיש תלונה במשטרה אך לדבריו הוא אינו חושב שיש קשר לאירוע הזה.