תא"מ 37475-02-17 בסט קאר חברה לשירותי דרך בע"מ נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.12.2016 ברח' ברנדה בפתח תקוה. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 9,034 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים: הפינה השמאלית קדמית ברכב הנתבעת התחככה בשתי דלתות צד ימין ברכב התובעת, בעת שרכב הנתבעת יצא מחניה (מקבילה לכביש חד סטרי וחד נתיבי), ורכב התובעת חלף ברחוב.

3. נהגת התובעת טוענת, כי נסעה כדרכה, ולפתע יצא משמאלה רכב הנתבעת. לדבריה, נסעה במהירות של כ-40 קמ"ש, ולא הבחינה ברכב הנתבעת עד לפגיעה; עם זאת טענה, כי לא היה איתות לפני היציאה.

4.נהגת הנתבעת טוענת, כי אותתה ובדקה את מצב הכביש לפני יציאתה, והמתינה לחלוף רכב, עד להתפנות הכביש. לדבריה, לא ראתה את רכב התובעת, שהגיע במהירות, ועל כן פגעה בו.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, אני סבור כי אין למעשה הבדל של ממש בין גרסאות שתי הנהגות. זו לא ראתה את רכבה של זו, ועל כן האחת אינה יכולה להעיד בוודאות כי לא היה איתות, והאחרת אינה יכולה להעיד בוודאות כי היתה מהירות נסיעה בלתי סבירה.

6.מדובר, אפוא, בנסיעה שגרתית בכביש, וביציאה לא זהירה מחניה (יש להניח, כי ככל שהיתה בדיקה נאותה של הכביש, היתה גם השתהות לאחר הבדיקה ולפני היציאה אל הכביש).

7.מאידך, גם בנסיעה שגרתית יש (וניתן) להבחין בתנועות צפויות של כלי רכב חונים, ולהיערך לכך. כך, למשל, ניתן לראות מתמונות הכביש, ומטווח הנסיעה הקצרצר של רכב הנתבעת, כי רכב התובעת כנראה לא נע במרכז הנתיב; ובנוסף, יש יסוד לסברה, כי מהירות של 40 קמ"ש בכביש כזה היא גבוהה מהרצוי ומהזהיר.

8.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהגת הנתבעת, אולם כי לחובת נהגת התובעת יש לזקוף אשם תורם בשיעור 20% (שיעור שיופחת מהפיצוי המגיע לתובעת, אולם שאינו מקנה עילת תביעה לנזקי הנתבעת).