תא"מ 37101-04-14 מגן דוד אדום בישראל נ' חאלד ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 8,454 ש"ח שהוגשה במסלול של סדר דין מהיר ואשר עילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מ- 6/11/13 בין רכב התובעת מסוג אמבולנס (להלן: "האמבולנס") לבין רכב הנתבעים מסוג משאית (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

5.על סמך החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק ברכבים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה.

6. אבאר בקצרת האומר את הכרעתי זו. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשעת אירוע התאונה, האמבולנס היה במצב של עצירה מוחלטת שכן באותה עת אנשי מד''א שקדו על טיפול ופינוי פצועים מזירת תאונה קודמת שהתרחשה קודם לכן, או אז לפתע המשאית התדרדרה ופגעה באמבולנס. ברור איפוא שהאחריות המלאה לקרות אירוע התאונה רובצת לפתחה של המשאית.

זאת ועוד, התרשמתי מעדותו של עד התביעה, מר סלע ישראל, אשר העיד ברוב הגינותו כי אינו יודע מה הסיבה בעטייה המשאית התדרדרה. לאמור יש להוסיף כי עד ההגנה, מר מהראן עיסא, העיד כי אינו יודע מה הנסיבות שהביאו להתדרדרות המשאית, שכן הוא היה במצב של חוסר הכרה בעקבות התאונה הקודמת שהתרחשה. כמו כן, עד ההגנה אישר שעד כמה שלו זכור התאונה אירעה בירידות תלולות, דבר שעשוי להסביר את התדרדרות המשאית. עד ההגנה אף הוסיף וציין כי הוגש כנגדו כתב אישום, שבשלב זה תלוי ועומד בבית המשפט, במסגרתו הוא הואשם באחריות לקרות התאונה בה האמבולנס נפגע.

בנסיבות אלה, ומעת שהוכח כי המשאית היא שפגעה באמבולנס, הרי שדין התביעה להתקבל.

7.סיכומם של דברים- אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת מס' 3, לשלם לתובעת סך של 8,454 ש''ח בצירוף שכ''ט עו''ד בסך 1,500 ש''ח, החזר אגרה ששולמה, והוצאות העדים שפסקתי במהלך הדיון, אשר ישולמו תוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין, ולאור הסכמת הצדדים למתן פסק דין עפ''י הוראת סעיף 79 א', כאמור, אני פוטר מתשלום המחצית השנייה של האגרה.