תא"מ 37033-10-13 ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ ואח' נ' טייב - הבאבו שלום

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת 2, המבוטח ע"י התובעת 1, עקב תאונה מיום 11.9.12.

אין מחלוקת כי הנתבע פגע ברכב התובעת 2 מאחור, אלא שהנתבע טוען כי לא נגרם לרכב התובעת כל נזק בעקבות התאונה.

בדיון שנערך בפני נשמעה עדות התובעת וכן עדות בעלה, אשר שוחח טלפונית עם הנתבע לאחר התאונה. כן העיד בפני הנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, אני קובעת כי התובעות עמדו בנטל המוטל עליהן להוכחת הקשר הסיבתי בין הנזקים, שעלותם נתבעת, לבין התאונה. להלן נימוקי:

1.התובעת הצהירה כי במועד התרחשות התאונה מיהרה למקום עבודתה, נטלה את פרטיו של הנתבע ורק לאחר מכן הסתבר לה כי לא ניתן לסגור את דלת תא המטען.

2.בכתב ההגנה טען הנתבע כי בעקבות התאונה לא נגרם לרכב התובעת כל נזק, אף לא שפשוף.

לעומת זאת, בעדותו בפני אישר הנתבע כי בעקבות התאונה נגרם לרכב התובעת "שפשוף קטן". במסמך בכתב שנחתם ע"י הנתבע לאור מכתב הדרישה לפיצוי התובעות, אישר הנתבע את אחריותו להתרחשות התאונה, אך לא טען באותו מסמך כל טענה באשר לכך שלא נגרם לכאורה כל נזק לרכב התובעות או כי מדובר ב"שפשוף" בלבד (ראה ת/4). גם אם, כטענת הנתבע, הוא לא ראה קודם לכן את היקף הדרישה לפיצוי מטעם התובעות, עדיין לא מצא לנכון לציין כבר אז כי לא נגרם לרכב התובעת כל נזק, כטענתו.

3.בעלה של התובעת הצהיר כי הודיע לנתבע, בשיחתם הטלפונית, כי לא ניתן היה לסגור את דלת תא המטען. הוא הצהיר כי הנתבע לא העלה כל טענה לענין מהות הנזק שנטען כי נגרם לרכב התובעות. הנתבע אף הציע כי השניים יגשו למוסך לתיקון הנזק, אך לאחר מכן נותק הקשר עם הנתבע.

הנתבע אישר בכתב הגנתו כי נאות לגשת עם בעלה של התובעת לפחח לשם תיקון רכב התובעת וכי נאות לשלם את שכרו, וזאת לענין ה"שפשוף" שנגרם לרכב התובעת.

4.לא מצאתי לקבל את טענתו הראשונית של הנתבע כי לא נגרם כל נזק לרכב התובעות בעקבות התאונה. גם הנתבע בסופו של יום אישר כי נזק כלשהו נגרם לרכב התובעות. הנתבע אף אישר, כאמור, כי הסכים לתקן על חשבונו את הנזק, ולסיום, בעדותו בפני הצהיר: "אני מוכן עכשיו אם היה לי כסף גם לסדר לו את הבגאז'".