תא"מ 36954-12-13 בר נ' סגל ואח'

מתוקף סמכותי לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, לאחר שהובאו בפניי העדויות והראיות, ובכלל זה עיינתי בכתבי הטענות וצרופיהן ותמונות הנזק ושמעתי העדים מטעם הצדדים, אני מורה על קבלת התביעה.

הנתבע עצמו העיד כי ביקש לנסוע רוורס שעה שאיתר מקום חנייה. לעובדה זו מצטרפת העובדה שהנתבע הציע לתקן בעצמו את הכיפוף שנוצר לרכב התובע, כמו גם הציע לעשות לרכב פוליס ווקס. הדבר תואם גם לעדותו של סוכן הביטוח. יוער כי גם אם הצעתו הראשונה של הנתבע במועד התאונה לתיקון רכב התובע היתה מתוך לחץ, הרי שלא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע המשיך בהצעותיו לתיקון רכב התובע גם בשיחות המאוחרות עם סוכן הביטוח וגם לאחר שהנתבע, על-פי עדותו, ביקש חוות דעת מאחרים ועל-פיהן הגיע למסקנה שלמעשה לא נגרם נזק לרכב התובע.

בהצטרף כל הנסיבות האמורות יש כדי להעיד על אחריותו של הנתבע לתאונה.

יש איפוא להורות על קבלת התביעה.

אציין כי הנזק בחוות דעת השמאי תואם לנזק שכתוב בהצעת התיקון של המוסך.

יחד עם זאת מצאתי להפחית מסכום התביעה רכיב אובדן ימי העמידה ורכיב עוגמת נפש. ואולם במסגרת פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד יילקחו בחשבון הוצאות משפטיות ואחרות שהוציא התובע.

אשר על כן אני מורה על קבלת התביעה, תוך ההפחתות האמורות.

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 2,726 ₪ בצירוף אגרת בית המשפט בסך של 372 ₪, כשהסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. כן ישאו הנתבעים בשכר העד (300 ₪) ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

חשוב להעיר כי למרות הנזק שנגרם בתאונה ועוגמת הנפש המובנת, המלווה לעיתים בכעס ורוגז על הסיטואציה, ככל שאכן נאמרו הדברים כפי שעלה מהעדויות בפניי, לא היה מקום כלל לאמירת אותן אמירות ו/או לאופי הקללות. בסופו של דבר ראוי לזכור כי מדובר בנזקי 'פח' בלבד.

ניתן היום, י"ח טבת תשע"ה, 09 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.