תא"מ 36808-08-13 קשר רנטאקר בע"מ נ' צרפתי ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 25.8.13 ע"ס 670 ₪ בסדר דין מהיר (מאוחר יותר הסכימו הצדדים להעמיד את סכום התביעה על 500 ₪), שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 17.11.11.

נערך ביום 14.1.16 בפניי דיון (ראשון ויחיד בתיק) שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים. לאחר הדיון הגישו שני הצדדים סיכומי טענותיהם בכתב, ולאחר הגשת הסיכומים ועפ"י בקשתי הגישו גם הבהרה לגבי המחלוקות הסופיות שבהן נדרשת הכרעה, הבהרה לפיה המחלוקות הסופיות הן בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלה האם הנזק שפורט בכתב התביעה ובנספחיו נגרם בתאונה (הובהר כי אין מחלוקת על גובה/שיעור הנזק).

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

מסתבר ממכלול הראיות כי התאונה התרחשה כפי גרסת התובעת התובעת וגם כי הנזק הנטען (הפעוט יש לומר) נגרם בתאונה גם הוא. יצוין כי הנתבעים לא ביקשו לפסול את חוות דעת שמאי התובעת, שבעיותיה צוינו בפרוטוקול. לא נעלמו מעיני סימני שאלה כאלו ואחרים, אך המכלול הוא הקובע.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 500 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 25.8.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 372 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 400 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.