תא"מ 36624-06-14 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' גור ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 9,287 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.07.2013 בין כלי רכב מ"ר 22-149-11 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 84-386-25 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

למעשה, מדובר בתאונה שנטענת להיות חלק מ"תאונת שרשרת" שבה היה מעורב רכב נוסף שמבוטחו אינו צד לתובענה שהיה הרכב הראשון מבין שלושת הרכבים שהיו מעורבים ב"תאונת השרשרת".

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס קביעתי.

5.1.מהעדויות שהוצגו בפניי עולה באופן חד וברור כי רכב התובעים נפגע על ידי רכב הנתבעים מאחור וכתוצאה מכך נהדף אל עבר רכב צד ג'.

נהגת רכב הראשון מבין שלושה רכבים שהיו מעורבים בתאונת השרשרת, העידה בבית המשפט מספר פעמים כי היא שמעה והרגישה רק מכה אחת בחלק האחורי של רכבה (עמ' 2, שורות 10-9 עמ' 4, שורות 5-4 לפרוטוקול). אם הטענה של הנתבעים בדבר "כניסה לתאונה קיימת" הייתה נכונה הרי שסביר ביותר להניח כי רכב הראשון היה מרגיש שתי מכות פעם אחת כתוצאה מהפגיעה של רכב התובעים ברכב הראשון ופעם שנייה מההדיפה של רכב התובעים על ידי רכב הנתבעים.