תא"מ 36537-10-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אסיאד

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 24/12/15 בהעדר הגנה.

הנתבע טוען כי לא ידע שהוגש נגדו כתב תביעה ולא ידע שניתן נגדו פסק דין וכי גילה על פסק הדין רק כשגילה כי חשבון העו"ש שלו עוקל.

הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין:

משמדובר במועד הקבוע בחיקוק לכאורה יש צורך ב"טעם מיוחד" לצורך הגשת הבקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין שניתן. ואולם במקרה זה אני מוצא כי ספק אם פסק הדין הומצא לנתבע כדין.

לתגובה מיום 27/9/17 צירפה התובעת אישור כי פסק הדין נמסר לנתבע לכאורה באמצעות רעייתו מלכה אשר סירבה לחתום על אישור המסירה. מתשובת הנתבע מתברר כי רעייתו נפטרה קודם למועד הרשום באישור המסירה. התובעת נדרשה ליתן הסבר לעניין זה, ואולם עיון בתגובתה מעלה כי מדובר בהסבר שאינו מניח את הדעת שמעלה ספק לגבי המסירה. מדובר בנתון חמור מעין כמוהו, זאת מאחר שבית המשפט ורשות האכיפה והגבייה מסתמכים על אמיתות תצהירי המוסרים, באשר הם קונים באמצעותם סמכות ליתן פסק דין בהעדר הגנה וסמכות להפעיל הליכי גבייה.

הדבר יילקח בחשבון בעת פסיקת הוצאות ההליך.

בנסיבות העניין אני קובע כי התובעת לא הוכיחה המצאה כדין של פסק הדין לנתבע באופן שהמועד להגשת בקשה לביטול פסק דין לא חלף ואין צורך בהארכת מועד להגשת בקשה לביטולו.

בקשה לביטול פסק דין:

עיון באישור המסירה של כתב התביעה (צורף לבקשה מיום 24/1215) מעלה כי זה נמסר ל"רועי". למרות שתחילה טען הנתבע כי לא ברור לו מיהו אותו "רועי" (תשובה מיום 1/10/17), לאחר שנתבקש תצהיר מהנתבע, הצהיר כי שמו של אחד מבניו הוא "רועי עמוס". בנסיבות אלה אני מוצא כי מדובר בהמצאה כדין ואין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה. הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)).

לטענת הנתבע בנו נהג ברכב ביום התאונה ונטל את הרכב שלא ברשותו. זאת ועוד לטענתו הנזקים שנתבעו או חלקם אינם קשורים בתאונה.

די למעשה בטענות שהועלו כדי להוות הגנה אפשרית, המצדיקה במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה, להורות על ביטול פסק הדין.