תא"מ 36454-04-16 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו לרכבו, מ"ר 65-447-71 (להלן: "הרכב") ביום 24.06.2014, כתוצאה מפגיעת האופניים ורוכבו, הוא הנתבע, ברכב (להלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לאחריות לקרות התאונה ולגבי הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגת הרכב והנתבע.

4.בתום הדיון, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב נסיבות התרחשות התאונה ומוקדי הנזק ברכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבע יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 35% ואילו נהגת הרכב תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 65%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

ככלל אני מעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת נהגת הרכב.

שוכנעתי כי נהגת הרכב לא נקטה במידת הזהירות הנדרשת לנוכח שדה הראייה המוגבל שהיה לה בפנייה ימינה בצומת. היה על נהגת הרכב להאט את מהירות נסיעתה גם אם הדבר כרוך בעצירה לפני הכניסה לצומת. אלא שבנסיבות העניין שוכנעתי כי נהגת הרכב נכנסה לצומת מבלי לוודא כי הוא פנוי, באופן מסוכן ומסכן.