הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ש. שלמה רכב בע"מ

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בגין תאונת דרכים מיום 10.09.2014, בין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 60-896-57 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח מסוג מקיף (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 85-557-74 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעת אשר נסע במהירות מופרזת ונכנס לצומת מבלי לציית להוראות תמרור 'האט ותן זכות קדימה' ונכנס לצומת בלתי פנוי והתנגש במשאית.

התובעת טוענת כי הנתבעת הכירה באחריות נהג רכבה לקרות התאונה אך בחרה לשלם לה תשלום חלקי בלבד בסך של 38,024 ₪ כסכום שאינו שנוי במחלוקת, אולם הפחיתה מסך הנזק הנטען את שוויו של ארגז הקירור, כן שילמה תשלום מופחת יותר בגין שכ"ט שמאי בטענה כי שכ"ט השמאי גבוה מן המקובל, והפחיתה שיעור של 15% מסך הנזק הנותר בגין אשמו התורם של נהג המשאית מאחר שלטענתה מדובר בתאונת צומת.

מנגד, בכתב ההגנה, טוענת הנתבעת כי המשאית נכנסה לצומת במהירות מופרזת ולצומת בלתי פנוי. ולכן לנהג המשאית אשם תורם בשיעור 15%. הנתבעת מכחישה שנגרם נזק לארגז הקירור של המשאית כתוצאה מן התאונה וכן טוענת הנתבעת כי שכ"ט שמאי התובעת ששולם גבוה מן המקובל.

בתביעה שכנגד תובעת הנתבעת בתביעה העיקרית את התובעת בתביעה העיקרית בשל הנזקים שאירעו לרכבה בגין התאונה.

בכתב ההגנה שכנגד טוענת התובעת בתביעה העיקרית כי התובעת שכנגד לא באה אליה בדרישה כלשהי בגין רשלנות תורמת. כמו כן, מכחישה הנתבעת שכנגד את היקף הנזק הנטען בתביעה שכנגד.

4.גדר המחלוקת בין הצדדים מתפרשת על שתי שאלות עיקריות: האחת, שאלת חלוקת האחריות לקרות התאונה, ובכלל זה, קיזוז בגין אשם תורם שנעשה בידי הנתבעת. השנייה, שאלת גובה הנזק, ובכלל זה תביעת ההפרשים.

5.נערכה לפניי ישיבת הוכחות, שבה נחקרו שמאי שערך את חוות הדעת בגין נזקי המשאית, מר משה נבון, וכן שמאי עובד אצל התובעת, מר דניאל לבנה לעניין התשלומים ששולמו למבוטח התובעת.

6.בתום חקירת השמאים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.