תא"מ 3623-02-15 שחר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 1.10.2014 ברח' קלישר בפתח תקוה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 5,196 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, ועגמת נפש.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי ארע מפגש בין חלקו השמאלי-קדמי של רכב התובעת עם חלקו הימני-קדמי של רכב הנתבעים, וכי מייד לאחר המפגש המשיך רכב הנתבעים ישר ועצר, ואילו רכב התובעת השלים פניה שמאלה, ושם עצר.

4.התובעת טוענת, כי החלה בפניה שמאלה, כשרכב הנתבעים עקף אותה משמאל והתחכך ברכבה, ואילו נהג הנתבעים טוען, כי נסע כדרכו, ואילו רכב התובעת יצא מחניה בצד הדרך ופגע ברכב הנתבעים.

5.יש להעיר, כי התובעת העידה, שקודם לביצוע הפניה הבחינה ברכב במרחק ניכר מאחוריה, ואילו נהג הנתבעים העיד, כי לא הבחין כלל ברכב התובעת קודם לפגיעה.

6.עוד העידה אשת נהג הנתבעים, שישבה לצדו (בצד שנפגע), אולם אף היא לא ראתה דבר, שכן היתה בשיחה עם בתה הפעוטה שהיתה במושב האחורי.

7.הנזקים ברכב התובעת הם ראי הצד השמאלי, שנשבר ונותר תלוי על בלימה, ופגיעה בפינה השמאלית-קדמית (מוצג ת/1). הנזק הניכר ברכב הנתבעים הוא שריטה בדלת הימנית-קדמית, בערך בגובה תחתית החלון (מוצג נ/1). נהג הנתבעים העיד כי גם ראי הצד הימני נפגע קלות, אולם לא הובאה ראיה תומכת.

8.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת התובעת, אותה מצאתי מתיישבת טוב יותר עם הנזק שנגרם, ואשר מעיד, כי המכוניות היו כמעט צמודות ומקבילות זו לזו בזמן התאונה. תיאור נהג הנתבעים היה יכול להתאים לנזק המתמקד בפינה השמאלית-קדמית ברכב התובעת, אך אינו מסביר את השבר בראי, אלא אם נסע רכב הנתבעים "כדרכו" בצמידות למכוניות החונות בצד הדרך.