תא"מ 36164-05-13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' נגאח' ואח'

לפניי תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת. התביעה הוגשה (בסדר דין מהיר) בשנת 2013, ונטען בה כי ביום 15.8.2012 פגע ברכב התובעת, מאחור, רכב שבו נהגה הנתבעת 1. לתביעה צורפו מסמכים כמקובל ובהם דו"ח שמאי וכן טופס הודעה הכולל פרטים שונים לגבי התאונה, לגבי הנזק ולגבי הנהגים המעורבים. לאחר שתוקן כתב התביעה (בקשר לזהות הנתבע 2), הוגש (ביום 3.2.2014) כתב הגנה מטעם הנתבעים, באמצעות עו"ד יחיא. ייאמר מיד, כי מדובר בכתב הגנה לאקוני, ובית המשפט התבקש במסגרתו להורות לתובעת לפרט את כתב התביעה (מועד ונסיבות האירוע), "ואז נגיש כתב הגנה בהתאם". אלא מאי? מעיון בכתב התביעה ובנספחיו ניתן ללמוד את כל הפרטים שהנתבעים ביקשו את השלמתם לצורך הגשת כתב הגנה (מועד התאונה – יום ושעה; זהות הנהג; מקום התאונה; נסיבות התאונה).

ביום 28.9.2014 ביקשו הנתבעים באמצעות בא-כוחם לדחות את מועד הדיון (שהיה קבוע ליום 5.10.2014). התובעת הסכימה, והדיון נקבע ליום 15.3.2015. ביום הדיון הגיש בא-כוח הנתבעים הודעה שלפיה הנתבעים ניתקו עמו קשר, וביקש להשתחרר מייצוגם. התובעת והעד מטעמה התייצבו לדיון, ובהחלטתי מאותו יום קבעתי כי בשלב זה איני משחרר את עורך-הדין מייצוגם של הנתבעים, וכי חרף הקושי שנוצר שעה שהתובעת והעד מטעמה התייצבו לדיון, ייקבע מועד דיון נוסף בתאריך 12.7.2015. עוד ציינתי כי פרוטוקול הדיון יועבר לבא-כוח הנתבעים, שיפעל ליצירת קשר עמם ולבירור עמדתם באשר להמשך ההליך.

ביום 9.7.2015 – קרי בסמוך לדיון הנוסף אשר נקבע לפנים משורת הדין לאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון הקודם – שוב הוגשה הודעה מטעם בא-כוח הנתבעים, שלפיה הם ניתקו עמו קשר. עורך-הדין ביקש לשחררו מהייצוג "וליתן לנתבעים את יומם". בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי בשלב זה אין בידי להורות על שחרור מייצוג ועל ביטול הדיון שנקבע, בפרט כשלא צורפה לבקשה עמדת הצד שכנגד.

חרף האמור, לדיון היום לא התייצבו הנתבעים וגם לא בא-כוחם. בא-כוח התובעת, שהתייצב שוב יחד עם העד מטעמו, ציין כי בא-כוח הנתבעים השאיר הודעה שבה נאמר בין היתר כי אין בכוונתו להתייצב בבית המשפט. על רקע זה ביקש בא-כוח התובעת פסק-דין בהיעדר התייצבות.

דין הבקשה להתקבל. מן האמור לעיל עולה כי הנתבעים בהליך שלפניי הגישו – ללא צידוק ענייני – כתב הגנה שאין בו מענה לאמור בכתב התביעה, ופטרו את עצמם בדרישה כי התובעת תפרט נתונים שונים, שכבר מצויים בכתב ההגנה ובנספחיו. לאחר מכן, ככל שניתן להסיק, "נטשו" הנתבעים את ההליך, ולא התייצבו לדיונים שנקבעו (לרבות בא-כוחם, אף שטרם ניתנה החלטה המורה על שחרורו מן הייצוג, ובית המשפט הבהיר במפורש כי הדיון שנקבע עומד בעינו). יצוין, כי מהודעותיו של עורך-הדין קשה ללמוד על הנסיבות שבהן נותק לדבריו הקשר עם הנתבעים, ומשלא התייצב לדיון, הדבר נותר בערפולו. גם בקשתו של בא-כוח הנתבעים ליתן לנתבעים את יומם מעוררת קושי, שהרי מדובר לכאורה במי שאינם מוצאים לנכון לשתף פעולה למען בירור ההליך לגופו.

סוף דבר: החלטתי לקבל את בקשת התובעת למתן פסק-דין בהיעדר. אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 7034 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום חוות-הדעת השמאית, וכן 650 ₪ בגין דמי השמאות. עוד ישלמו הנתבעים לתובעת את אגרת המשפט, הוצאות העד שהתייצב לדיון היום בסך 500 ₪, ושכר טרחת עורך-דין בסך 1,500 ₪. סכומים אלה הם בנוסף להוצאות שנפסקו בהחלטתי מיום 15.3.2015.

ניתן להגיש בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד תוך 30 ימים.

ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ה, 13 יולי 2015, בהעדר הצדדים.