תא"מ 3615-04-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' תרצה ואח'

בהמשך להחלטתי מיום 12.12.15, שאותה יש לקרוא ביחד עם החלטתי זו מהיום:

כזכור, בהחלטת 12.12.15 סקרתי בהרחבה את כל הרכבים והצדדים וההליכים הרלוונטיים, וקבעתי מה טעון הכרעה ונתתי הוראות המשך דיוניות.

לאחר אותה החלטה הוגשו מספר מסמכים לתיק (לאחר שנצרכתי להאיץ ההליכים ע"י מתן התראות לפני מחיקת התביעה מחוסר מעש), ולכאורה המצב היום הוא שכל בעלי הדין הגיבו על הדרוש ולמצער קבלו הזדמנות מספיקה לעשות זאת. יש אפוא לתת כעת הוראות המשך.

כזכור, התובעים מבקשים לקבוע כי קיים מעשה בית דין (מסוג של השתק פלוגתא) לטובתם, שמקורו בפסה"ד שניתן ביום 4.3.15 בתביעה קטנה בת"ק (קטנות הרצליה) 51368-07-14, פס"ד שקבע (לאחר שמיעת ראיות ועדויות כל המעורבים) כי הנתבעת 1 (נהגת רכב מבוטח הנתבעת 2) אשמה בלעדית בתאונה.

שתי הנתבעות לא מסכימות עם התובעים לגבי שאלת קיומו של מעשה בית דין, כאשר הנתבעת 1 טוענת טענות בעיקר במישור האחריות (ובכך מתעלמת למעשה לחלוטין מהקביעה הברורה בדבר אשמתה הבלעדית בתאונה) ואילו הנתבעת 2 טוענת טענות רק במישור הכיסוי הביטוחי (טענות לפיהן אין אצל הנתבעת 2 כיסוי ביטוחי לתאונה ולנתבעת 2 בשל כך שהפוליסה הרלוונטית הוצאה במרמה באופן רטרואקטיבי).

למרות שחזרתי וביקשתי מהצדדים להתייחס באופן מעמיק ויסודי לטענות ולמחלוקות, כל הצדדים לא עשו זאת. נותר אפוא להכריע בדברים, עפ"י הקיים.

השתק פלוגתא בשאלת האחריות לקרות התאונה

ניתוח הדברים מביא למסקנה, לפיה קיים השתק ברור ומובהק בשאלת האחריות לקרות התאונה, ולפיו הנתבעת 1 אשמה בלעדית בנזיקין לקרות התאונה ולכל נזקיה, לכל שלושת הרכבים המעורבים בתאונה, ובכללם רכב ונזקי רכב התובעים. קריאת פסה"ד שניתן בתביעה הקטנה לא מותיר כל ספק בכך וקובע נחרצות כי אינו מקבל את גרסת הנתבעת 1 לגבי נסיבות התאונה, וכי מקבל את הגרסה הנגדית של שאר הנהגים המעורבים, לפיה הנתבעת 1 אשמה בלעדית בתאונה.

אני קובע אפוא, כי בתביעת התובעים שלפניי אין לשמוע ראיות בשאלת האחריות לקרות התאונה, ונקבע בזאת, מכוח אותו השתק פלוגתא, כי הנתבעת 1 אחראית בנזיקין לפצות את התובעים על מלוא נזקיהם המוכחים בתאונה.