תא"מ 36111-09-13 צראוי נ' עליימי

לפניי תביעה נזיקית.

ראוי להקדים ולהבהיר כי במהלך ניהול ההליכים כאן ולאחר שניתן פס"ד נוכח העובדה שלא הוגשו סיכומים, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה לפיה פסה"ד שנין יבוטל וביהצמ"ש ייתן פס"ד לגופו של עניין, לאחר שתינתן ארכה להגשת סיכומים מטעם הנתבע ולתובע תנתן הזדמנות להגיש סיכומי תשובה מטעמו.

בהתאם להסכמות אני מורה על ביטול פסה"ד שניתן כאן ביום 5/11/15, וניתן בזה פס"ד לאחר שהוגשו סיכומים מטעם הצדדים, לרבות סיכומי התשובה.

רכבו של התובע, מונית המשמשת אותו לצורך עיסוקו באזור שטחי הרשות הפלסטינית נפגע כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 28/5/11 בינה לבין רכב מ.ר. 66-137-20 שהיה נהוג בידי הנתבע.

לטענת התובע האשם להתרחשות התאונה רובץ לפתחו של הנתבע, אשר סטה מנתיב נסיעתו לתוך נתיב הנסיעה הנגדי. לטענתו התרחשה התאונה בעיקול בדרך בין שכם לג'נין (כשפניו לכיוון ג'נין), וכאשר סטה רכב הנתבע הסיט הוא את רכבו לימין ובלם, אך התאונה היתה בלתי נמנעת.

לטענת הנתבע התרחשה התאונה שעה שרכב התובע הוא שסטה מנתיב נסיעתו במהלך העיקול, ואף שהוא עצמו בלם וסטה לשולי הכביש לא יכול היה למנוע את התאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי כי יש לדחות את התביעה ואבהיר –

בטרם אבהיר התרשמותי בנוגע לנסיבות התאונה אקדים ואציין כי התובע צירף לכתב תביעתו העתק מרשיון הרכב וכן צירף מסמך המעיד לכאורה על העברת הבעלות ברכב. רשיון הרכב מעיד על בעלותו של צד ג', מר מחמוד פארס, ברכב המונית נשוא התביעה, והתובע טען כי הרכב נרכש על ידו ועל כן היה שייך לו במועד התאונה. במעמד הדיון שהתקיים כאן ביום 28/5/15 הוסכם בין הצדדים כי פסה"ד ינתן בכפוף להמצאת תצהיר מטעם אותו מחמוד פארס, המצהיר כי אין בכוונתו לתבוע את הנתבע בגין הנזקים נשוא התובענה דנן, ואולם עד לשעה זו לא הומצא תצהיר כאמור. בהתאמה, דרך המלך היתה לדחות את התביעה על הסף משלא הוכחה יריבות בין הצדדים, ומשלא הוכח כי התובע כאן הוא הניזוק הנכון, והנתבע חשוף לכאורה לסיכון בגין הגשת תביעה נוספת על ידי מר פארס.

למעלה מן הצורך אם כן מצאתי לנכון לבחון אף את נסיבות הארוע והעדויות אשר הובאו לפניי, כמפורט להלן -

• ראש וראשון אציין כי אין חולק בנוגע למקום התרחשות התאונה ולתנאי הדרך. כך, אין מחלוקת כי התאונה ארעה שעה שרכב התובע נוסע במעלה הדרך תוך פניה שמאלה בגין עיקול בכביש, ואילו רכב הנתבע נסע במורד הכביש במהלך עיקול ימינה. אין גם חולק כי ביום התאונה היה הכביש רטוב, וכי ירד גשם קל. התובע והעד מטעמו העידו כי התובע מכיר היטב את הדרך באזור זה בהפעילו קו מונית בין שכם לג'נין בה נוהג העד לנסוע מדי בוקר, ואילו הנתבע העיד כי הוא אינו מכיר היטב את הדרך בה ארעה התאונה, נוכח העובדה שהוא אינו מתגורר באזור השטחים, ונסע במקום כדי לקנות בגדים בג'נין לקראת חתונתו.