דטהמפ מערכות מידע גאוגרפיות בע"מ ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת 1 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 23.6.2013 בה מעורב רכב שבוטח אצל הנתבעת (להלן: "הנתבעת"). בגדרה של התביעה נתבעים הכספים ששילמה התובעת 2, מבטחת הרכב התובעת בגין נזקי רכב התובעת בתאונה וכן הפסדי התובעת 1 בגין השתתפות עצמית והנחת היעדר תביעות בעקבות הפעלת פוליסת הביטוח.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב. גדר המחלוקת הוא בשאלות נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם מכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים ואת עדותה של עדת הראייה. בחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם ואת הראיות, ובכלל זה את טפסי ההודעה, תמונות הנזק בכלי הרכב ותמונות כלי הרכב מזירת התאונה ועל יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה להטיל את האחריות המלאה לתאונה על נהג רכב הנתבעת.

ראיתי לקבל את גרסת נהגת רכב התובעת לתאונה, לפיה עת שרכב התובעת היה בעצירה במקביל למדרכה ובכניסה לחנייה, לאחר תאונה קודמת (חזית-פגוש) בה היה מעורב רכב התובעת עם רכב צד ג', רכב הנתבעת יצא מהחנייה בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת. גרסת נהגת התובעת לאופן התרחשות התאונה הייתה אחידה בעדותה ובטופס ההודעה, והיא נתמכה בעדותה של עדת הראייה, נהגת רכב צד ג'. מדובר בעדה ניטרלית אשר מעדותה התרשמתי ואני מייחסת לה משקל רב.

מנגד גרסת נהג רכב הנתבעת לפיה רכב הנתבעת היה בעצירה כשחלקו האחורי בולט מעבר למדרכה ורכב התובעת הגיע בנסיעה ופגע ברכב הנתבעת לא הייתה משכנעת. גרסת נהג רכב הנתבעת אף אינה מסתברת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעת ניזוק בצדו הימני, כאשר חלקו דלת וכנף ימינית אחורית ניזוקו ובתמונות רכב התובעת שהוצגו, נראים סימני מעיכת הפח בדלת ימין אחורית וסימני חיכוך בדלת ובכנף ימנית אחורית. רכב הנתבעת, על פי תמונות הרכב שהוצגו ניזוק בחלקו האחורי. מוקדים אלה תומכים בגרסת נהגת רכב התובעת להיות רכב התובעת בעצירה במקביל למדרכה כשרכב הנתבעת הוסע לאחור מימין לרכב התובעת. אילו רכב הנתבעת היה בעצירה כשהוא בולט בחלקו האחורי לכביש (גולש כפי שהעיד נהג רכב הנתבעת – עמ' 5 שו' 25) ורכב התובעת הוא שהיה בנסיעה, סביר שהיו נראים סימני פגיעה בחזית רכב התובעת או בחלקו הימני, שלא נראו.

אף שרכב התובעת היה בעצירה לפני הכניסה לחניה, בשטח שסומן ב"אדום לבן" ובמקום בו אינה מותרת החנייה, לא מצאתי להטיל אחריות כלשהי על נהגת רכב התובעת. לא כל עבירת תעבורה יש בה , בהכרח, להצדיק הטלת אחריות. בנסיבות העניין, כאשר הגעתי למסקנה כי רכב התובעת היה בעצירה וכי התאונה התרחשה עת שרכב הנתבעת הוסע לאחור, האחריות לתאונה מוטלת במלואה לפתחו של נהג הנתבעת.

אשר לנזק, התובעת 2 מבססת את תביעתה על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה ולא נסתרה. אף שרכב התובעת נבדק על ידי השמאי שלושה חודשים לאחר התאונה, לא ראיתי כי יש בכך לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזקים שנמצאו על פי חוות הדעת לבין התאונה. מוקדי הנזק על פי חוות דעת השמאי הם אותם מוקדי נזק שפורטו בגרסת נהגת הרכב בטופס ההודעה מיום 12.8.14, יום לאחר התאונה, והם תואמים לגרסת התובעת אודות אופן התרחשות התאונה, אותה אני מקבלת.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בכל הנוגע לנזקי התובעת 2 על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ולא נסתרה, וכן בגין הפסדי התובעת 1 בגין השתתפות עצמית. אינני מקבלת את התביעה בגין הפסדי השבתת רכב התובעת, בהיעדר תשתית ראייתית להוכחת רכיב זה.

בנוגע לרכיב הפסד הנחת היעדר תביעות של התובעת 1, לאור המסקנה אליה הגעתי בשאלת האחריות, תשלומו של רכיב זה מותנה בהצגת התובעות לנתבעת אסמכתאות להוכחתו בפועל.

לאור האמור, הנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 1,439 ₪ ולתובעת 2 סך של 1,879 ₪ וכל בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה. כן תשלם הנתבעת לתובעות את אגרת המשפט ששולמה, שכר העדות מטעם התובעות כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעות מתשלום המחצית השנייה של האגרה.