תא"מ 35810-01-14 אבו ראס נ' דבס

התביעה הוגשה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו, לפי הנטען, ברכב התובע כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת בתאונה מיום 3/9/12 (להלן : "התאונה"). התביעה הוגשה בסך של 11,953 ש"ח.

טענות הצדדים

1. בהתאם לנטען בכתב התביעה, בזמן נסיעת רכב התובע אשר היה נהוג ע"י גב' נסרין מוסא שהינה קרובת משפחתו (להלן : "נהגת התובע"), בכביש ראשי בנצרת במסלול ירידה, לפתע רכבה של התובעת אשר ביקש להשתלב בכביש באופן פתאומי נעצר בכדי לפנות שמאלה ולכן נהגת התובע ביקשה לתת לה לעבור. נטען כי הנתבעת המתינה ולפיכך החלה נהגת התובע בנסיעה ואז החלה גם הנתבעת בנסיעה ופגעה ברכב התובע בצדו השמאלי.

2. לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאי לפיה הוכרז רכב התובע אובדן גמור, כאשר ערך הרכב בניכוי ערך השרידים הינו בסך של 9,803 ₪. כן שולם שכ"ט שמאי בסך 1,150 ₪. התביעה הוגשה, לפיכך, בסך 11,953 ₪ ואולם בניכוי שרידי הרכב בסך 1,000 ₪ עומדים הנזקים על הסך של 10,953 ₪.

3. ביום 18/2/16 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה משלא הוגש כתב הגנה מטעמה ואולם בהתאם לבקשתה בוטל פסה"ד בהחלטה מיום 4/7/16, בשל טענות שהועלו באשר להמצאת התביעה ולסיכויי ההגנה וזאת בכפוף לתשלום הוצאות התובע והגשת כתב הגנה בפרק הזמן שנקבע.

4. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של נהגת התובע וכן תצהירי הנוסעות ברכב התובע גב' הודא מוסא וגב' שהירה מוסא.

5. כן יצוין כי הוגש לכתחילה כתב אישום כנגד הנתבעת בגין אחריותה לתאונה בעבירה של פניה שמאלה מבלי לתת זכות קדימה לתנועה הבאה ממול ותוך חסימת דרכו של רכב פרטי של התובע. ההליך התברר במסגרת ת.ד 9603-08-13 בבית המשפט לתעבורה בנצרת ואולם בסופו של הליך ביקשה המאשימה לחזור בה מהאישום.

6. בכתב ההגנה מטעמה טענה הנתבעת כי אכן נהגה הרכב ביום התאונה ואולם התאונה ארעה כתוצאה מחוסר זהירותה ורשלנותה הבלעדית של נהגת התובע אשר נתנה לה זכות קדימה לצורך פניה שמאלה בכביש, כאשר היא עצרה בעצירה מוחלטת לפני הפניה ואולם לפתע עת פנתה הנתבעת שמאלה, החלה נהגת התובע בנסיעה ופגעה פגיעה חלשה ברכב הנתבעת.

7. הנתבעת הכחישה הן את אחריותה לתאונה והן את הנזקים הנטענים, כאשר לטענתה מדובר היה בתאונה קלה במהירות נמוכה ופגיעה נמוכה אשר לא חייבה הכרזה על הרכב כאובדן כללי.