תא"מ 3572-11-16 אלדן תחבורה בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה כספית מיום 2.11.16 ע"ס 11,550 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 29.3.16.

נערך היום בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר התובעת לא הצליחה להוכיח (עפ"י מכלול הראיות שהוצגו) כי גרסתה, לגבי אופן התרחשות התאונה מושא התביעה ולגבי הגורם האחראי בנזיקין להתרחשותה, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעת. יצוינו גם אלה: ראשית, לאחר שהתרשמתי משתי הגרסאות והעדויות המנוגדות לגבי אופן התרחשות התאונה, היו ונותרו בליבי ספקות וסימני שאלה לגבי כל הגרסאות והעדויות גם יחד; ושנית, גם לשיטת ולגרסת התובעת, לו הייתי מקבלה במלואה, לנהג רכב התובעת היה אשם עצמי כבד.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

לתשומת לב הגורמים המוסמכים הרלוונטיים אצל התובעת! כפי שכבר ציינתי בעבר במספר הזדמנויות, העובדה שהתובעת מציגה בביהמ"ש ברגיל רק את טופס ההודעה על התאונה המודפס שבידיה (אותו טופס שתוכנו נערך ע"י אנשי התובעת בעת קבלת והקלדת דיווח על נסיבות התאונה) – למרות שלא פעם מתברר כי קיים גם דיווח אחר/נוסף, ידני לעיתים, שלא מוצג ברגיל – בשילוב עם העובדה שתוכנו של הטופס שמוצג הינו ערוך (בד"כ מוצגת בו גרסה לקונית מאוד שניכר שפרטים לא מעטים לא נכללים בה), יוצרת מצב דברים שבו התובעת מציגה בפועל (אולי שלא באופן מודע ומכוון ואולי אף שלא בטובתה) מצג לא מלא ולא מדויק על אודות ראיה חשובה שבידיה. בתיק שבנדון, למשל, התברר היום בדיון מפי נהג רכב התובעת, כי (לדבריו) הוא דיווח לתובעת על כך שהוא עמד בזמן התאונה באופן בעייתי היוצר מכשול ברור לתנועה (חלקו על המדרכה וחלקו על הכביש), אולם עובדה זו לא נרשמה בטופס ההודעה שהוצג, ומה שנרשם הוא: "לקוח של אלדן עמד בחניה באלכסון...". מוצע אפוא לתובעת לדאוג לכך שהגרסאות הכתובות בטפסיה יכללו פירוט מלא ומדויק ככל האפשר של נסיבות התאונה.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, הגזברות תשיב לתובעת את המחצית השנייה של האגרה ששולמה, באמצעות ב"כ התובעת.

הגזברות מתבקשת לבדוק (נוכח רישומי התיק) אם לא נגבתה, בטעות מן הסתם, מחצית האגרה השנייה פעמיים, ובמידה שכן – להשיב כמובן לתובעת (ע"י ב"כ התובעת) את כל הסכומים שנגבו בגין מחצית שנייה של האגרה.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ז, 11 יולי 2017, בהעדר הצדדים.