מ.נ. דרורי שרותי חשמל בע"מ נ' בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ

1.בפניי תביעה על סך 68,825 ש"ח שעילתה פיצוי והשבה בקשר לרכישת רכב משומש.

2.התובעת, מ.נ. דרורי שרותי חשמל בע"מ, היא חברה קבלנית ותיקה בתחום עבודות החשמל והתאורה. הנתבעת, בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ, היא חברה העוסקת במכר רכבים משומשים. ביום 21.4.2015 נכרת בין התובעת לבין הנתבעת הסכם למכירת רכב משומש תמורת 50,000 ש"ח. בהסכם הרכישה נרשם כי תינתן לרכב אחריות למשך שנה או 10,000 ק"מ, לפי המוקדם ביניהם. להסכם צורף דף נוסף שבו פורטו מספר ליקויים ברכב אשר הוסכם כי יתוקנו טרם מסירתו. ביום 4.5.2015 קיבלה התובעת את הרכב לחזקתה.

3.על-פי הנטען בכתב התביעה, התובעת רכשה את הרכב על סמך התחייבותה של הנתבעת לתקן את הליקויים השונים ברכב טרם מסירתו ועל סמך הצהרתה של הנתבעת כי מדובר ברכב תקין. אלא שלטענת התובעת, מספר ימים לאחר שקיבלה את הרכב לחזקתה היא הבחינה בתקלה ברכב הפוגעת ביכולת ההאצה שלו. לאחר מכן, לטענתה, התגלו ברכב תקלות נוספות. תיקונים שונים שנערכו ברכב לא הועילו. בנוסף, נטען על-ידי התובעת כי הנתבעת התכחשה להתחייבותה ליתן אחריות לרכב, וטענה כי האחריות מוגבלת לתקלות במנוע ובגיר בלבד, וזאת למרות שלמגבלה שכזו אין זכר בהסכם. לאחר דין ודברים בין הצדדים שעליהם עוד נעמוד בהמשך, ביום 20.7.2015 הודיעה התובעת לנתבעת על ביטול הסכם הרכישה. לאחר מכן, משביקשה הנתבעת לנסות לתקן את הרכב, הובא הרכב אל הנתבעת והוא היה בחזקתה במועד הגשת התביעה. בכתב התביעה נתבעים השבה של הסכום ששולם עבור הרכב בסך 50,000 ש"ח, ופיצוי בגין הוצאות שונות שנשאה בהן התובעת בקשר לתיקון הרכב ובדיקתו, בגין עלות השכרת רכב חלופי וכן בגין טרחת התובעת ובזבוז זמנה.

4.מנגד, הנתבעת טוענת כי טרם מכירת הרכב הוא נבחן במכון בדיקה, ובין הצדדים סוכם כי הרכב יתוקן על-פי הליקויים שנמצאו בבדיקה זו. לגרסת הנתבעת, היא עמדה בהתחייבותה, תיקנה את הרכב על-פי הליקויים שנמצאו, ומסרה את הרכב לתובעת כשהוא תקין. הנתבעת טוענת כי אין התובעת יכולה להלין על מצבו של הרכב, שכן בהסכם התובעת הצהירה כי היא בדקה את מצבו המכני. עוד גורסת הנתבעת כי התקלות שהתגלו ברכב לאחר מסירתו נובעות מן השימוש שעשתה הנתבעת ברכב כאשר היה בחזקתה. בנוסף, לטענת הנתבעת היא לא הפרה את תנאי האחריות, שכן ראשית, האחריות שניתנה לרכב מתייחסת למנוע ולגיר בלבד; ושנית, אף אם אחרת, ממילא כל אימת שפנתה התובעת אל הנתבעת בטרוניה כי הרכב תקול, הנתבעת פעלה לתיקון הרכב על חשבונה אף שלא היה מחובתה לעשות כן.

5.התובעת הגישה לבית המשפט את המסמכים הנוגעים לעניין הנדון בחוסר סדר רב. על כן, למען הבהירות ונוחות הקורא, להלן השתלשלות העניינים בסדר כרונולוגי כפי שזו עולה מן החומרים שבפניי:

(א)ביום 20.4.2015 נבדק הרכב על-ידי "מכון רישוי ובדיקה אדיר" (נספח א' לכתב ההגנה) (להלן – דו"ח אדיר). בדו"ח פורטו ליקויים שונים שנמצאו ברכב. בין בעלות הדין קיימת מחלוקת האם דו"ח אדיר הובא לידיעת התובעת קודם למכירת הרכב. לטענת התובעת, היא לא הייתה מודעת לקיומו של דו"ח זה. הנתבעת חולקת על כך, וטוענת כי הדו"ח נמסר לתובעת.

(ב)ביום 21.4.2015 נחתם על-ידי הצדדים הסכם למכירת הרכב (נספח 1 לכתב התביעה) (להלן – ההסכם). בהסכם התחייבה הנתבעת ליתן "אחריות" לרכב, שעל טיבה נעמוד בהמשך. אין חולק כי להסכם צורף מסמך הנושא את הכותרת "טופס הכנה לרכב לפני מסירתו" (עמ' שני לנספח 1 לכתב התביעה) (להלן – טופס הליקויים). בטופס זה פורטו ליקויים שונים ברכב שהנתבעת התחייבה לתקנם לפני מסירתו (סעיף 6 להסכם). כמו כן, במעמד זה נחתם על-ידי נציג התובעת "טופס גילוי נאות במכירת רכב משומש" (נספח ה' לכתב ההגנה).

(ג)הרכב נמסר לחזקת התובעת ביום 4.5.2015. כפי שנראה להלן, בפרק הזמן שבין כריתת ההסכם לבין מסירת הרכב, טופל הרכב על-ידי מנהל המוסך העובד עם הנתבעת, מר לוי פרכטר.

(ד)ביום 19.5.2015 שלחה התובעת לנתבעת שני מכתבים שבהם עדכנה את הנתבעת על כך שהתגלו תקלות ברכב (נספחים 2 ו-5 לכתב התביעה). במכתבים אלו אין פירוט בדבר מהות התקלות הנטענות, אולם נאמר בהם שבעטיין לא ניתן לעשות שימוש ברכב וכי הוא מושבת.