תא"מ 35280-06-15 ת.י.ר - ליס 2004 בע"מ ואח' נ' קרני ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את עדי התובעת: מר זוהר רולידר , נהג רכב התובעת ומר רון קיש, אשר ישב לצד נהג רכב התובעת, בעת קרות התאונה ואת נהג משאית הנתבעים, מר ירון קרני, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 26.1.16, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים המעורבים בתאונה (ת/1)(נ/1), בתמונות ממקום התאונה (ת/2/ 1-5), בתמונות הנזק לרכב התובעת (ת/3) וביתר הראיות, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל במלואה. אני מקבלת את גרסתו של נהג רכב התובעת, ומעדיפה אותה על פני זו של הנתבע 1 וקובעת כי האחריות הבלעדית לגרם התאונה, מוטלת על כתפי הנתבע 1. ראשית, אני מבססת מסקנתי זו על ההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדויות, כפי שניתנו במהלך הדיון. אני נותנת אמון מלא בעדות נהג התובעת, שהייתה סדורה, עקבית ומשכנעת, וקובעת כי הייתה מהימנה ככלל, ובפרט מהימנה יותר מזו של הנתבע 1, ככל שנדרש לצורך הכרעה על פי מאזן ההסתברויות. שנית, גם לעניין תוכנן של גרסאות הנהגים, מצאתי את גרסתו של נהג התובעת כהגיונית ומתקבלת יותר על הדעת, לפיה, עת עמד רכב התובעת לפני היציאה ממתחם אתר העבודות, בסמוך לתמרור "עצור" ובקו היציאה, לפני משאית הנתבעים, או אז, החלה משאית הנתבעים בנסיעה קדימה (לאחר סיום ההעמסה) ופגעה ברכב התובעת בצדו השמאלי קדמי (דלת הנהג). גרסה זאת של נהג התובעת אומתה וחוזקה, גם על ידי עד התובעת, מר רון קיש, אשר ישב לצד נהג התובעת בעת קרות התאונה. גרסתם זאת, אף לא נסתרה או התערערה במסגרת חקירתם הנגדית. שלישית, לא ראיתי לקבל את גרסתו של הנתבע 1, לפיה, בעת קרות התאונה, המשאית הייתה עדיין בשלבי העמסה, קרי, בעצירה מוחלטת ורכב התובעת, הוא אשר פגע במשאית. הנתבע 1, העיד ואישר בפני בית המשפט, כי כלי רכב פרטיים, יכולים היו לצאת מהאתר, מצדו הימני. כמו כן, הנתבע 1, טען כי אינו יודע אם בזמן ההעמסה צריך היה להיות מכוון מקדימה. בנוסף לכך, לא הוכיח הנתבע 1 את טענתו, כי כלי רכב פרטיים אינם מורשים להיכנס לאתר העבודה.

רביעית, הנתבע 1, לא השכיל להוכיח את גרסתו על ידי הבאת עדויות או ראיות אחרות, אשר יתמכו בגרסתו. אף מטופס ההודעה של הנתבע 1, לא ניתן ללמוד בוודאות, כי המשאית הייתה בעצירה ויתרה מכך, לא צוין בטופס ההודעה, כי במועד התאונה המשאית הייתה בזמן העמסה. חמישית, מעיון בתמונות ממקום התאונה לאחר התרחשותה (ת/2, 1 עד 5) ומעיון בנזקי רכב התובעים (ת/3), סביר והגיוני יותר לקבוע כי משאית הנתבע 1, היא אשר התקדמה ופגעה ברכב התובעים, זאת לנוכח, מוקד הנזק ברכב התובעים, צד שמאל קדמי בדלת הנהג ואופיו (נזק מסוג מעיכה בדלת הנהג וריסוק המראה).

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות, באמצעות התובעת 1, סכום של 8,730₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 16.6.15 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום אגרת בית משפט בסך ששולם, שכר עדי התובעות, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בשיעור 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ו, 27 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: