תא"מ 35081-02-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

בהתאם להסכמת הצדדים וסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984, לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, הגעתי לכלל דיעה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה, במאזן ההסתברויות, כי רכב הנתבעת הוא הרכב שפגע ברכבה.

נהג רכב התובעת העיד שצילם את מספר הרכב שפגע ברכבו, אולם לא הציג את התמונה שצילם. בעדותו, לא זכר נהג רכב התובעת את סוג הרכב או את הצבע שלו. הוא לא זכר אם הוא שלח את התמונה שצילם לתובעת בעת שדיווח על התאונה, לא זכר מתי דיווח על התאונה ולא זיהה את נהג רכב הנתבעת ובנו שנכחו בדיון. מעדותו של נהג רכב התובעת עולה עוד כי הוא צילם את הרכב שפגע בו 1-2 ק"מ לאחר מקום התאונה, ולאחר שהרכב הפוגע המשיך בנסיעה. עוד עולה מעדות נהג רכב התובעת כי לא היה נזק ברכב הפוגע וכי נהג רכב התובעת לא הבחין בנזק לרכב התובעת, אף שלגרסתו המראה התכופפה לעבר הכנף וחלקה האחורי נשבר, אלא לאחר שהמשיך בנסיעה, הגיע ליעדו והחנה את הרכב. לא מצאתי בנסיבות אלה בהן נהג רכב התובעת אינו מבחין בנזק לרכב התובעת, לקבל את תשובת נהג רכב התובעת כי צילם את הרכב שלטענתו פגע ברכב התובעת "ליתר ביטחון" (עמ' 2 שו' 6) ולהסתמך אך על עדותו כי רכב הנתבעת הוא הרכב שפגע ברכב התובעת.

מנגד עדותו של נהג רכב הנתבעת כי לא היה מעורב בתאונה, וכי רק הוא עשה שימוש ברכב במועד התאונה הנטען בכתב התביעה לא נסתרה. עצם הימצאות רכב הנתבעת בכביש 5, כמו כלי רכב אחרים, אין בה כשלעצמה לקבוע כי רכב הנתבעת ההוא שהיה מעורב בתאונה.

לאור האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות, אולם התובעת תישא בתשלום שכר העד מטעם הנתבעת כפי שנפסק בדיון, וסכום זה ישולם על ידה תוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ו, 22 יולי 2016, בהעדר הצדדים.