תא"מ 35046-05-13 קרדן רכב בע"מ נ' ברוך

לפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 22.3.2015 בהיעדר התייצבות מטעם הנתבע.

בתמצית, מדובר בתביעה שהוגשה בחודש מאי 2013, בסדר דין מהיר, לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה שהתרחשה ביום 21.10.2012. לדיון שנקבע ביום 22.3.2015 לא התייצב הנתבע, ועל כן ניתן פסק-דין בהיעדרו, המחייב אותו לשלם לתובעת פיצוי בסך 5,320 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן סך של 400 ₪ בגין שכר טרחת שמאי. עוד חויב הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך-דין.

חלפו ארבעה חודשים, וביום 22.7.2015 הגיש הנתבע בקשה (לאקונית למדיי) לביטול פסק-הדין. התובעת הודיעה על התנגדותה לביטול המבוקש, והנתבע לא ניצל את האפשרות שניתנה לו למסור תשובה לתגובה.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, בקשה לביטול פסק-דין יש להגיש תוך 30 ימים (תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בענייננו, פסק-הדין הומצא לנתבע ביום 12.4.2015, ואילו בקשת הביטול הוגשה ביום 22.7.2015. מדובר באיחור ניכר, והנתבע כלל לא הגיש בקשה להארכת מועד. כבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה לביטול פסק-הדין.

עם זאת אציין כי גם לגופו של עניין אין הבקשה נשענת על אדנים מוצקים. הנתבע טוען בבקשתו כי "לא הגיע לידיעתי נושא התייצבות ולא הייתי מודע לכך שמתנהל נגדי". אלא שהטענה אינה ברורה ואינה מבוססת, ודי לציין כי במערכת "נט המשפט" סרוק אישור מסירה לגבי החלטת כבוד השופטת הר-ציון מיום 20.10.2014, שבה נקבע מועד הדיון. הנתבע מוסיף ומציין כי למיטב ידיעתו המשפט "היה אמור להתנהל בבית המשפט ברמלה", אך לא ברורה נפקותו של טיעון זה, שעה שהנתבע אינו גורס כי התייצב בבית המשפט ברמלה בתאריך שנקבע לדיון. עוד טוען הנתבע כי פסק-הדין ניתן ללא ידיעתו בזמן שהוא המתין "לקבלת תשובה על בקשה לביטול פסק הדין...". כאן המקום להבהיר, כי אכן בתיק זה כבר ניתן בעבר פסק-דין מחמת אי-הגשת כתב הגנה, אלא שפסק-הדין בוטל על-פי בקשתו של הנתבע, בכפוף לתשלום הוצאות, והנתבע אכן שילם את ההוצאות (ראו בקשת התובעת מיום 29.1.2014). מכאן, שהנתבע ידע-גם-ידע על כך שפסק-הדין בוטל, וכאמור, גם ההחלטה בדבר מועד הדיון החדש הומצאה לו. ולמרות זאת – הוא לא התייצב לדיון (לא בבית המשפט בראשון לציון, וגם לא בבית המשפט ברמלה).

הנה כי כן, לא נפל כל פגם בפסק-הדין, ואין יסוד לטענותיו של הנתבע. יובהר כי גם מבחינת שיקול הדעת של בית המשפט, אין מקום לבטל את פסק-הדין. בהקשר זה אוסיף על כל האמור לעיל את הנתונים הבאים: מדובר בתיק שהוגש בסדר דין מהיר במחצית שנת 2013; בשלב מוקדם יותר של ההליך כבר ניתן, כאמור, פסק-דין נגד הנתבע משום שלא הגיש כתב הגנה, ולמעשה – עד היום לא הוגש בתיק כתב הגנה מסודר; ולבסוף, גם הטענה המועלית בבקשות הביטול, אשר לפיה הרכב נמכר בשנת 2012 (לפני מועד התאונה), מעוררת תהיות, ודי להפנות בהקשר זה להסכם שצירף הנתבע לבקשת הביטול הנוכחית, אשר נערך, לפי כותרתו, ביום 23.6.2015 (יודגש, כי אין בבקשת הביטול כל הסבר לגבי נסיבות עריכתו של הסכם זה, שעה שלפי הנטען הרכב הועבר ל"צד ב" בשנת 2012, אך רק כעת "הצדדים מעוניינים להעביר בעלות... בהקדם האפשרי ככל שניתן").

עולה מן האמור, כי הבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה באיחור ללא בקשת ארכה, ואף לגופה אין בה ממש. הבקשה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ו, 30 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.