תא"מ 3495-12-14 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' קשפוב ואח', תא"מ 49077-06-15 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הוכמן ואח'

1.לפניי שתי תביעות כספיות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 3495-12-14 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 49077-06-15 (להלן: "התביעה השנייה"), בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, כפי המתוארת להלן.

תאונת הדרכים אירעה ביום 13.08.2013 בין כלי רכב, מסוג טויוטה, מ"ר 51-723-52 שהיה הרכב הראשון מבין שלושה כלי רכב המעורבים בתאונה ושהנו רכב התובעת בתביעה הראשונה (להלן: "רכב הטויוטה"), לבין כלי רכב, מסוג סיאט, מ"ר 48-866-12 שהיה הרכב השני מבין שלושת הרכבים המעורבים ושהנו רכב הנתבעים 1 ו-2 בתביעה הראשונה ורכב התובעת בתביעה השנייה (להלן: "רכב הסיאט"), לבין כלי רכב, מסוג ניסאן, מ"ר 51-454-64, שהיה הרכב השלישי מבין שלושת הרכבים המעורבים, ושהינו רכב הנתבע 3 בתביעה הראשונה ורכב הנתבעים בתביעה השנייה (להלן: "רכב הניסאן") (להלן: "התאונה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שמעורבים בה שלושה כלי רכב, כאמור לעיל.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו שלושת נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הישיבה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים לרבות טענותיהם בעניין הסרטון התאונה שהם צפו בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כדלקמן: