תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
34634-11-13
17/01/2016
|
בפני הרשמת:
נעמה פרס
|
| - נגד - |
התובעת:
ש. שלמה רכב בע"מ-הנתבעת שכנגד
|
הנתבעים:
1. יגאל בן יוסף
2. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ-התובעת שכנגד
|
| פסק דין |
מונחות לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי רכוש, אשר נגרמו לרכב התובעת ולאוטובוס הנתבעת 2 בתאונת דרכים מיום 26.10.10 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה בשעה 08:40 או במועד סמוך לכך, בצומת אלוף שדה ברמת גן, לכיוון תל השומר, והיו מעורבים בה רכב התובעת, נהוג בידי מר תומר קפח (להלן: "נהג רכב התובעת"), ואוטובוס הנתבעת 2 נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "נהג האוטובוס"). במסגרת ישיבה מקדמית שנערכה לפניי, נשמעו עדויותיהם של נהג רכב התובעת, מר תומר קפח וכן של הנתבע 1, מר יגאל בן יוסף. כמו כן הוגשו טפסי הודעה מטעם הנהגים המעורבים, תמונות ממקום התאונה ותמונות נזק לרכבים המעורבים. בתום הדיון הגישו באי כוח הצדדים סיכומים בכתב. עתה הגיעה עת ההכרעה. אציין כבר עתה, כי הצדדים חלוקים הן לעניין האחריות לגרם התאונה הן לעניין הנזק. למען הסדר הטוב וכדי למנוע הכברת מלל מיותר, אוסיף, כי כל ההדגשות שתובאנה בציטוטים השונים בפסק דין זה, הן שלי, אלא אם כן ייאמר במפורש אחרת.
כיצד התרחשה התאונה? הצגת גרסאות הצדדים
גרסת התובעת
בסעיף 5 לכתב התביעה נטען כי התאונה אירעה עת הוסע רכב התובעת בנתיב האמצעי בצומת אלוף שדה. בטרם הגיע רכב התובעת לרמזור, החל להשתלב בנתיב הימני. עת סיים את ההשתלבות, עצר את הרכב למופע אור אדום. עת התחלף מופע הרמזור לירוק, נפגע רכב התובעת בדופן ימין מאוטובוס הנתבעת 2. לפי הטענה, נהג האוטובוס לא שם ליבו לדרך ופגע ברכב התובעת שהיה לפניו. וכך תיאר נהג רכב התובעת את הילך התאונה, בטופס ההודעה שמסר לתובעת, ביום התאונה: "השתלבתי לכיוון מסלול ימין על מנת להמשיך ישר לכיוון רמת אפעל. נהג האוטובוס עצר כ- 10 מטרים לפני הרמזור והתעסק בניירת. משהתחלף הרמזור האוטובוס החל בנסיעה ופגע ברכב בצד ימין. ניסיתי לברוח שמאלה אך היו רכבים בנתיב משמאלי". במכתב שמסר נהג רכב התובעת לתובעת, נטען כדלקמן: "ניסיתי להשתלב לכיוון ימין. אוטובוס שהיה 10 מטר לפניי ברמזור עצר והתעסק בניירת. כשהתחלף הרמזור, האוטובוס החל בנסיעה ופגע ברכב בצד ימין. ניסיתי לברוח שמאלה, אך האוטובוס פגע בי. נזק: דלת אחורית ימנית +דלת נוסע ימני".
בחקירתו הראשית בבית המשפט, העיד נהג רכב התובעת, לאמור (עמ' 1 לפרוטוקול):
"...אני הגעתי מגבעתיים, אני ממשיך ישר, אוטובוס עמד בנתיב הימני התעסק בניירת ראיתי ראש מורכן למטה. קיבלתי החלטה להשתלב בצורה זהירה לנתיב הימני, היה מרווח בין האוטובוס לרכבים שלפניו וגם הרכבים שהיו מולי נסעו. הרכבים נסעו בצורה איטית הגיעו לקו הרמזור ונעמדו, החלטתי להשתלב בזהירות, נכנסתי כאשר כל הרכב שלי כמעט בתוך הנתיב הרכב מולי בלם ואני נאצלתי לבלום. הרכב שלי כמעט בכל הנתיב כולו, ראיתי שנהג האוטובוס מתעסק בניירת, הוא זיהה שיש מולו עוד מרחק פנוי לקו הצומת, הוא הרים את הרגל מהברקס והתחיל לנסוע. אני השתלבתי בזהירות והסתכלתי. הוא לא צריך להתחיל נסיעה בלי להסתכל. התנאים היו כאלה שאני עושה פעולה בטוחה. אנשים משתלבים בצומת הזאת כל יום, אני נוסע כל יום בצומת הזאת. אני נהג זהיר. אם יש חמישה ששה מטרים ואדם עומד, לקח לו דקה ארוכה. העניין בלתי צפוי שהרכב מולי עצר ובלם".
וזאת תמצית עדותו של נהג רכב התובעת, במסגרת חקירתו הנגדית בבית המשפט (עמ' 1-2 לפרוטוקול):
" ש.לא שמעתי בעדות שלך היום או בטופסי ההודעה שאותתת?
ת.אני לא זוכר אם אותתי, אני בדרך כלל מאותת. אז נהגתי במזדה 3.
ש.איך אתה רואה שנהג האוטובוס התעסק בניירות בזמן שאתה ממוקם בצד השמאלי של הרכב?
ת.חלון שקוף ואתה רואה אדם שמרכין ראש.
ש.אתה לא זוכר שאותתת אבל זוכר שלא צפצפת לו שאתה הולך להיכנס לו לנתיב?
ת.כן.